הסבר מלא על הגדס”ר

הגדס”ר (מה שהיה ידוע בעבר בתור יח”טיות) זה גדוד סיור שקיים בכל אחת מחטיבות החי”ר בצבא. הגדוד נחשב בעצם למעין יחידה מובחרת, שתפקידו להוביל את החטיבה בבט”ש ובמלחמה, והוא מורכב משלוש פלוגות (פלס”ר, פלחה”ן ופלנ”ט/עורב).

הגיבוש
הגיבוש לגדס”ר מתרחש בשבוע השני לאחר הגיוס. הוא אורך בין שניים לארבעה ימים וכולל אקטים פיזיים (ספרינטים, זחילות), אקטים צוותים (דיונים, אלונקות) וריאיון אישי. מי שעובר את הגיבוש מתחיל מסלול בתור לוחם בגדס”ר, ומי שלא ממשיך למסלול בגדודים הרגילים של החטיבה. בכל מחזור נפתח צוות אחד של הפלס”ר, ועוד שני צוותים של עורב או פלחה”ן.

לגיבוש יכול לצאת כל חייל בחטיבה, בלי קשר לנתונים כמו קב”א ודפ”ר, או סעיפים רפואיים כמו משקפיים. אם אתה כשיר לשרת בגדודים, אתה יכול להגיע לגדס”ר.

המסלול
המסלול נמשך שנה שתיים ובמסגרתו הלוחם עובר מגוון תכנים שמתחלקים בין תכנים כלליים ותכנים ייעודיים.

תכנים כלליים- כל הלוחמים עוברים את התכנים האלה, בלי הבדל בין הפלוגות. התכנים כוללים שדאות, ירי קליעה, ירי מטחים, מע”רים, ניווט, לש”ב, לו”ז, קרב מגע ולוחמה במתווי שטח שונים (שטח פתוח, סבך, בולדר וכו’).

תכנים ייעודיים-משתנים בין פלוגה לפלוגה.
פלס”ר- קורס מו”ס, קורס לוט”ר.
פלחה”ן- קורס חבלה (פלס).
פלנ”ט- קורס נ”ט.

מבחינת המסלול, אין הרבה הבדל בין הפלוגות (המסעות והניווטים באותו אורך, רוב התכנים זהים). מה שמפריד בין היחידות זה רק הקורסים הייעודיים השונים, שהם חשובים מבחינת יעוד בזמן מלחמה, אבל לא משפיעים על הרמה הכללית של הלוחמים.

השירות
הגדס”ר מתפקד בתור כוח חי”ר  מובחר של החטיבה, גם במלחמה וגם בבט”ש. כשצריך, כל פלוגה גם מוכנה לבצע את הייעוד הספציפי שלה, אבל חוץ מזה אין הבדל בחלוקת התפקידים בין הפלוגות (מעצרים, מארבים, פטרולים). הבט”ש מורכב מתפיסת קו בגזרות שונות, כשכל כמה חודשים יש אימון ליחידה.

Comments are closed.