הסבר על פק”לים בקרבי

הפק”ל הוא התפקיד הבסיסי שלך במחלקה, המקצוע הראשון שאתה לומד בתור חייל. מה שיש פה זה הסבר על הפק”לים שכל לוחם בחי”ר והנדסה יקבל במהלך הטירונות, ואיזה תכונות כל אחד מהם דורש.

מפקד חוליה- כמו שזה נשמע, האחריות שלך היא לפקד על אחת החוליות במחלקה. יקבל את זה מי שמסומן על ידי המפקדים כבעל פוטנציאל לפיקוד וקצונה. דורש אחריות, בגרות, ויכולת לחשוב תחת לחץ.

קלע- פק”ל שיקבל מי שיש לו פגיעות טובות במטווחים, או חייל טוב שהמפקדים רוצים לצ’פר. מכשיר אותך לירות באופן מדויק לטווחים ארוכים, בעזרת כוונת אופטית ביום, ואמר”ל בלילה. הסמכה שווה, כי לקלעים יש הרבה פעמים אישור ירי בסיטואציה שבה לרובאים רגילים אין. מי שיהיה הכי טוב יבחר להיות קלע חוד ולהוביל את הכוח. בעייתי אם יש לך מספר גבוה במשקפיים, אבל אפשר להסתדר (אם אתה הולך בלי משקפיים ביום יום או מרכיב עדשות).

נגביסט- אתה מתמקצע על הנגב (מקלע קל שיורה כדורי 5.56). הפק”ל הכי קשה מבחינה פיזית ומנטלית, ולכן גם הפק”ל הכי “נחשב” במחלקה. נותנים אותו לאנשים הכי חזקים והכי רבאקיסטים, כי בשביל להיות נגביסט טוב אתה חייב להיות מסוגל להתמודד עם משקלים כבדים, אבל גם לדעת להסתער ולפתוח את השריטה.

מא”גיסט- מי שמתפעל את המא”ג (מקלע כבד שיורה כדורי 7.62). נותנים למי שמאוד חזק מבחינה פיזית, אבל בדרך כלל לא מספיק רבאקיסט בשביל הנגב. הרבה משקל לסחוב, אבל כוח אש אדיר.

מטוליסט- מקבל מטול רימונים על הנשק, לפעמים פק”ל בפני עצמו, לפעמים מתלווה לפק”ל אחר כמו קשר או מפקד חוליה.

חובש- בדרך כלל ילך לחבר’ה חכמים, שלא מסומנים לפיקוד וקצונה. הפק”ל עם ההכשרה הכי ארוכה (שלושה חודשים בבה”ד 10). מצריך הרבה שכל ויכולת, מאוד מעניין. מתפקד בתור חובש בצוות.

קשר- חייל שהמפקדים אוהבים וסומכים עליו, אין הכשרה ספציפית, צמוד למ”מ בתרגילים ומסעות. מעניין כי מטילים עליך יחסית הרבה אחריות, ואתה כל הזמן במרכז העניינים ואחראי להעביר פקודות בין המפקדים.

לאו/מטאדור- לא קיים בכל מקום, פק”ל שבדרך כלל נותנים למי שלא מתאים למשהו אחר.

איך לקבל את הפק”ל שאתה רוצה
בסופו של דבר, המפקדים שלך הם אלה שיחליטו איזה פק”ל תקבל, אבל כן יש מה לעשות בשביל להשפיע על ההחלטה שהם יקבלו. הדבר הראשון והכי חשוב זה פשוט להיות מתאים לפק”ל שאתה רוצה. אם אתה רוצה להיות קלע, תשקיע ותהיה זה שפוגע הכי טוב במטווחים. אם חשוב לך להיות נגביסט, תחתור כל הזמן לסחוב את הפק”לים הכבדים במסעות, ותראה הרבה רבאק ביבשים. חוץ מזה, אתה גם יכול לבוא למפקד שלך ולהגיד לו איזה פק”ל אתה רוצה, ולקוות שזה יעזור (ככל שהמפקד אוהב אותך יותר, תהיה לבקשה שלך יותר השפעה).

גם אם לא קיבלת את הפק”ל שאתה רוצה זה לא סוף העולם, הרבה אנשים מקבלים משהו שונה ממה שהם רצו בהתחלה, ובסוף מגלים שהם אוהבים את מה שהם קיבלו יותר. בנוסף, שום דבר הוא לא סופי, וגם אחרי המסלול תמיד אפשר לעבור הכשרות נוספות. אצלנו לדוגמה, הסמיכו עוד חובש אחד, שני נגביסטים, שני מטוליסטים ושלושה קלעים בשנה שאחרי הסוף מסלול, גם בגלל צורך מבצעי, וגם בתור צ’ופר למי שרצה.

פק”לים נוספים
בנוסף לפק”ל הבסיסי, הרבה פעמים לוחם יעבור הכשרות על פק”לים נוספים, משניים. זה כולל נשקי רתק כמו מק”כ ומקל”ר, או תפקידים כמו נהג נגמ”ש. בנוסף, יש הסמכות נוספות שהן יותר רציניות, כמו צלף או מתשאל.

Comments are closed.