כל מה שיש לדעת על קב”א, בקשות חריג, ערעורים, וההשלכות של נתונים אישיים בצבא

במהלך הצו הראשון נקבע לכל מלש”ב ציון קב”א (קבוצת איכות). הקב”א הוא אחד מהנתונים העיקריים שעל פיו נמדד המלש”ב, ומשמש על מנת לקבוע איזה זימונים יקבל המלש”ב, ולאיזה יחידות הוא יוכל להגיע. במהלך השירות, הקב”א גם משפיע על דברים נוספים, כגון יציאה לקורסים פיקודיים (הרחבה על כך בהמשך).

איך נקבע הקב”א
הקב”א נקבע במהלך הצו הראשון, ומבוסס על מספר קריטריונים:
1. דפ”ר- דירוג פסיכוטכני ראשוני. מבחנים ממוחשבים, שמהווים אומדן ליכולת השכלית של המלש”ב. ישנם מבחנים מותאמים למלש”בים שרמת העברית שלהם נמוכה. הדפ”ר נע בין 10 (הכי נמוך), ל-90 (הכי גבוה), בכפולות של 10.
2. צה”ר- ציון השכלה ראשוני. מייצג את מספר שנות הלימוד ואת איכות ההשכלה שרכש המלש”ב. הציון נע בין 0 ל-12.
3. צד”כ- ציון דירוג כללי. קיים למלש”בים גברים בלבד, ומבוסס על ראיון אישי שנערך על ידי מראיינת פסיכוטכנית. הראיון מודד את מידת ההתאמה של המלש”ב למערכת הצבאי. נתונים כמו מוצא, דת, ומעמד סוציו אקונומי לא משפיעים על הצד”כ. הצד”כ נע בין 8-40.
גברים- הקב”א מורכב מציון הדפ”ר (50%), הצד”כ (33%), והצה”ר (17%).
נשים- הקב”א מורכב מציון הדפ”ר (60%), והצה”ר (40%).

משמעות הציונים
ציון הקב”א נע בין 41 ל-56.
קב”א 41-43: מתחת לסף גיוס או גיוס מיוחד.
קב”א 44-47: קב”א נמוך.
קב”א 48-51: קב”א בינוני.
קב”א 52-56: קב”א גבוה.

איך מבררים קב”א ודפ”ר
ניתן לברר את הקב”א והדפ”ר בקיוסק המידע האישי, שבאתר עולים על מדים.

איך מערערים על קב”א
על מנת לערער על הקב”א או הדפ”ר, יש לשלוח למיטב בקשה להליך חוזר (פקס-03-7388880 ). הבקשה צריכה לכלול נימוק מפורט אשר מסביר את הסיבה לבקשה החוזרת, מכתב המלצה ממחנך הכיתה או ממנהל הבית ספר, גיליון ציונים מלא אחרון, ואבחון דידקטי (אם יש).
בקשה למבחן או ראיון חוזר תתקבל עד 6 חודשים לאחר מועד הבחינה או הראיון. לאחר 6 חודשים, גם בקשות חריגות לא יתקבלו. במידה והבקשה מתקבלת, הציון האחרון מבין השניים יהיה הציון הקובע.
חשוב להדגיש שמאוד, מאוד נדיר להשיג מבחן חוזר. הדבר קשה עד בלתי אפשרי, לכן חשוב להשקיע במבחן הראשון.

חריגים
הקב”א, בתור נתון שמשקף את הרמה הכללית של החייל, משמש כחתך כניסה לרוב התכניות היוקרתיות בצה”ל (טיס, יום סיירות, תלפיות וכו’). למרות זאת, ברוב המקרים ניתן להוציא בקשת חריג, אם הקב”א שיש לך מספיק קרוב לקב”א הנדרש. לדוגמה, אם יש לך קב”א 51, וליום סיירות נדרש קב”א 52, אז אפשר לשלוח בקשת חריג למיטב על מנת לקבל זימון. בקשת חריג לרוב תצריך מכתב אישי והמלצות. הצבא לא תמיד יאשר בקשת חריג.

הקב”א שקיבלתי לא משקף את היכולות שלי
אין מה לעשות. אפשר לנסות לערער, אבל קחו בחשבון שהסיכויים שהערעור יתקבל הם אפסיים (למרות שאין מה להפסיד). קב”א נמוך זה לא בהכרח סוף העולם- למרות שזה חוסם מיונים מסוימים, הקב”א הוא לא הגורם היחידי שעל פיו מעריכים חייל. בנות ובנים לא קרביים יקבלו זימון ליום המא”ה (מיון, איתור, התאמה), בו הם יעברו מבחנים אשר יבדקו את התאמתם למגוון של תפקידים לא ממיינים. מי שיצליח ביום המא”ה, יוכל לקבל תפקיד טוב גם אם יש לו נתונים נמוכים.

קב”א נמוך ויציאה לפיקוד
למרות שקב”א נמוך עלול להקשות על חייל לצאת לקורסים פיקודיים, הנתונים האישיים הם רק חלק ממספר גורמים שעל פיהם מודדים התאמה לפיקוד וקצונה. מי שיהיה מתאים, יוכל לצאת לפיקוד גם עם נתונים לא טובים.
באופן כללי, מי שיש לו נתונים נמוכים, יגלה שרוב המכשול הוא בקבלת מיונים לפני הצבא. אחרי הגיוס, נתונים הם הרבה פחות משמעותיים, ובדרך כלל שמים דגש על התפקוד של החייל ביום יום. מי שיהיה שפיץ, יצליח כמעט תמיד להתקדם בצבא, בלי קשר לנתונים האישיים שלו.

Comments are closed.