איך המספר במשקפיים משפיע על הפרופיל הרפואי ועל קבלה ליחידות מובחרות

מספר במשקפיים של עד -7 נחשב רק לסעיף ראיה. זאת אומרת שאפשר להיות עם מספר של עד 7 במשקפיים, ועדיין להיות עם פרופיל 97 (כמובן בהנחה שאין בעיות רפואיות אחרות שמורידות את הפרופיל). מספר במשקפיים של מעל ל-7 מוריד פרופיל למקסימום של 72 (שוב, בהנחה ואין בעיות רפואיות אחרות). שימו לב שכן אפשר להיות קרבי עם פרופיל 72, אבל רק בחיילות מסוימים (כמו חיל התותחנים). בנוסף, חשוב להדגיש שגם עם פרופיל 97, סעיף ראיה עדיין יכול לפסול מועמד משירות ביחידות מסוימות (כגון שייטת). המצב תלוי במספר המשקפיים של הממוין, ובתנאי הקבלה ליחידה הממיינת (את ההגבלות שספציפיות לכול יחידה אפשר לראות בקטגוריית “יחידות” שבאתר).

צילינדר
צילינדר יכול להשפיע על הפרופיל, אבל זה קורה רק במקרים בהם יש צילינדר גבוה. צילינדר באופן כללי יכול להוות סעיף פוסל בפני עצמו ביחידות השונות. את ההשפעה המדויקת של צילינדר על הפרופיל הרפואי יקבע הרופא בצו הראשון לפי שיקול דעתו.

עיוורון צבעים
עיוורון צבעים יהווה לרוב סעיף בדרגות חומרה שונות. כמו עם צילינדר ומספר במשקפיים, לכל יחידה יש הגבלות משלה בנושא. כמו במקרה של צילינדר, את ההשפעה המדויקת של עיוורון צבעים על הפרופיל הרפואי יקבע הרופא בצו הראשון לפי שיקול דעתו.

איך מספר במשקפיים משפיע על קבלה לגדס”רים?
אין שום השפעה. אם יש לך פרופיל רפואי מתאים בשביל לשרת בחטיבה, אתה יכול להיות בגדס”ר. הדבר נכון לגבי כל בעיה רפואית, כולל צילינדר ועיוורון צבעים.

אפשר להיות צלף עם מספר במשקפיים?
כן, עד מספר מסוים (בעקרון -5 עד +2 הוא הגבול הרשמי).

אפשר להיות קלע עם מספר במשקפיים?
בעיקרון יעדיפו לא לתת פק”ל קלע לחייל שמרכיב משקפיים, אבל הכול תלוי בסיטואציה. לוקחים בחשבון דברים כמו מספר במשקפיים, האם הוא מרכיב אותם ביום-יום, איך הפגיעות שלו במטווחים  וכו’. פה זה בעיקר תלוי בשיקול הדעת של המפקד.

?אני לא מצליח לעבור את הבוחן מסלול, מה יהיה איתי

בכל קבוצה של חיילים, תמיד יהיו כמה שבשבילם הבוחן הוא דבר קשה מאוד, ואחד או שניים שבשבילם הוא נראה בלתי אפשרי. מה שחשוב לדעת זה שבסוף כולם עוברים את הבוחן. באמת שמכל הדברים לדאוג לגביהם במהלך הטירונות, זה אחד מהפחות משמעותיים. קודם כל, לוקחים את כל אלה שלא עוברים בפעם הראשונה, ומתרגלים איתם כמה פעמים עד שכמעט כולם עוברים.

את החברה שעדיין לא מצליחים, המ”כים לוקחים לתרגול אישי של המתקן שיש להם בעיה איתו (בדרך כלל הקיר) ולתרגולי כושר. חשוב לזכור שהכושר של כולם משתפר בכל מקרה, בגלל האימונים הכלליים בטירונות, מה שעוזר ככל שעובר הזמן. בשלב הזה נותנים למי שעדיין לו מצליח לעשות את הבוחן שוב ושוב, בדרך כלל כשחברים שלו מהמחלקה רצים איתו (מה שעוזר גם מבחינה של רבאק ורעל, וגם בגלל שדוחפים אותו בריצה). פה בדרך כלל כולם כבר מצליחים לעבור, לא משנה מה הייתה הבעיה. במקרים מאוד, מאוד נדירים יהיה מצב שהחייל לא מצליח לעבור את הבוחן, וזה בדרך כלל כי הוא לא רוצה לעבור אותו מסיבה כלשהי. במקרים כאלה כבר מטפלים באופן אישי, כי זה כבר עניין פחות רשמי שתלוי באיזה יחידה אמורה לקלוט את החייל, ומה הרמה הכללית שלו.

לסיכום, אין מה להילחץ מהבוחן. בסופו של דבר, גם אם זה נראה בלתי אפשרי בהתחלה, כולם עוברים אותו בסוף, והוא לא משפיע עליך בהמשך השירות. חשוב לציין שהרבה פעמים דווקא החיילים שקשה להם עם הבוחן מקבלים הרבה קרדיט מהמפקדים בטירונות, כי זאת הזדמנות להוכיח שיש לך רבאק וכוח רצון.

?אני מתגייס עוד מעט לקרבי, והכושר שלי לא טוב, מה יהיה איתי

יש שני צדדים לנושא הזה. קודם כל (והכי חשוב), זה לדעת שאין מה לדאוג. כל האימונים בטירונות מבוססים על ההנחה שיש אנשים שמגיעים לצבא עם כושר אפסי. אימוני כושר (ריצות, שכיבות שמיכה וכו’) מתחילים מהרמה הכי בסיסית שיש, ולאט לאט עולים בקושי ואינטנסיביות (כמה מהר תלוי באיפה אתה משרת). גם לחיילים שהגיעו בלי כושר בכלל יש הזדמנות להשתפר עם הזמן.

מצד שני, חשוב לציין שכושר זה כן דבר שמאוד עוזר. ככל שתגיע עם כושר יותר טוב, יהיה לך יותר קל בהתחלה, והסיכויים שתסבול מפציעות בהמשך יהיו קטנים יותר באופן משמעותי. בנוסף, ככל שהכושר שלך יהיה יותר טוב, יהיה לך יותר קל להתבלט לטובה במהלך האימונים (מאוד יכול לעזור למי שמעוניין לצאת לקורסים פיקודיים). כמובן שעדיף להגיע עם כושר כמה שיותר טוב, אבל במקרה ונזכרת מאוחר מדי להתחיל להתאמן (קורה, לא נורא), אז גם רמה מאוד בסיסית של כושר עדיפה כל כלום (גם אם מדובר רק בכמה ריצות קצרות של קילומטר). מה שחשוב זה שלגוף שלך תהיה הזדמנות להתרגל למאמץ הגופני לפני הצבא, כדי להימנע מהשוק הראשוני.

לסיכום, זה בסדר להתגייס לקרבי בלי כושר, אבל כושר טוב יכול לעזור. כל רמה של כושר עדיפה על כלום. בנוסף, כל מי שמחליט להתאמן לפני צבא, חייב להיזהר מפציעות במהלך האימונים.

?מה ההבדל בין חטיבות החי”ר השונות

בצה”ל קיימות 5 חטיבות חי”ר: גולני, צנחנים, נח”ל, כפיר וגבעתי. ישנם מספר פרמטרים שמבדילים בין החטיבות השונות.

אופן הגעה
לכל חטיבות החי”ר (חוץ מהצנחנים) מגיעים דרך סימון במנילה, ללא גיבוש. לחטיבת הצנחנים לעומת זאת, מגיעים לאחר מעבר גיבוש קצר וקל יחסית. היתרון של הגיבוש הוא שמלש”בים שמעוניינים להיות בחי”ר יכולים להבטיח את מקומם בחטיבת הצנחנים במידה והם עוברים את הגיבוש. זאת לעומת מלש”בים שמעוניינים להגיע לחטיבות האחרות, שם עליהם לקוות שיהיה להם מזל ושהם יגיעו לחי”ר בהתאם לשאלון ההעדפות שלהם.

נתונים
אין הבדל משמעותי בין האנשים שמגיעים לחטיבות השונות. בעבר היו הבדלים, בימינו הצבא ישר קו באופן מוחלט ומתבצעת חלוקה שווה של אנשים (מבחינת קב”א, מוצא וכו’) בין כל החטיבות. ההבדל היחידי שעדיין קיים הוא רק בפרויקטים מיוחדים (בני גרעין, חרדים וכו’).

גיבושים
גולני- גיבוש לגדס”ר גולני וליחידת אגוז.
צנחנים- גיבוש לגדס”ר צנחנים, יחידת מגלן, ויחידת דובדבן.
נח”ל- גיבוש לגדס”ר נח”ל.
כפיר- גיבוש ליחידת עוקץ וליחידת הלוט”ר.
גבעתי- גיבוש לגדס”ר גבעתי וליחידת רימון.

מסלול
מסלול הכשרה זהה לכל החטיבות: טירונות + אימון מתקדם בבא”ח, סה”כ בסביבות 6 חודשים. כולם מוכשרים רובאי 07. צנחנים גם מתרגלים צניחה. אין הבדל ברמת הקושי ורמת המקצועיות בין החטיבות השונות.

תנאי שירות
שוב, אין הבדל משמעותי בין חטיבות החי”ר השונות.

מסורת
לכל חטיבה יש מן הסתם מורשת קרב שונה. יש הבדלים מסוימים בין החטיבות מבחינת אופן ההתנהלות הכללי (בגולני, לדוגמה, יש ראש יותר קשה מבנח”ל),  אבל גם ההבדלים האלה הולכים ונעלמים עם הזמן.
חשוב להדגיש, שלמרות שיש חטיבות שיש להן היסטוריה יותר מפוארת לעומת חטיבות אחרות, אין אף חטיבת חי”ר בצה”ל שלא לחמה באויב, ולא איבדה חיילים, ולא חיסלה מחבלים. לא משנה לאיפה תגיעו, תהיו גאים להיות שם.  ברגע שתתחילו טירונות, כל ההשוואות האלה לא יעניינו אתכם בכל מקרה.