להגיע לגדס”ר אם פספסתי או לא עברתי גיבוש

הרבה אנשים רוצים לדעת אם אפשר להגיע לגדס”ר אחרי הגיבוש. יש כמה סיטואציות נפוצות.

נפצעת במהלך הגיבוש, או שהיית פצוע ולא יכולת לצאת:
אם נפצעת במהלך הגיבוש, או אם היית פצוע ולא יכולת לצאת לגיבוש, אז אמורים להביא לך גיבוש חוזר מאוחר יותר. שימו לב שאני אומר “אמורים”, כי שום דבר לא מובטח, ומפקדים יכולים גם לדפוק אותך. לא אומר שזה יקרה, ורוב הסיכויים הם שתוכל להילחם בשביל זה, אבל זה כן קורה לפעמים, וחבל שזה יקרה לך. לכן, ההמלצה שלי היא לעשות את הגיבוש אם אתה יכול, ולא לדחות אותו או לפרוש בגלל שטויות קטנות (והרבה אנשים פורשים על רפואי כי קשה להם והם חושבים שאפשר יהיה לעשות גיבוש חוזר מאוחר יותר). אל תמשיכו בגיבוש אם יש לכם פציעה אמיתית ומסוכנת (חום גבוה, פריקת כתף), כי שום דבר לא שווה את הבריאות שלכם (וכי יש לכם עוד מסלול שלכם לפניכם), אבל רוב הפציעות שיש לאנשים זה סתם שטויות, וראיתי אנשים שסיימו גיבוש עם חור מדמם בגב מהתד”ל, ונקע בקרסול. שוב, אל תסתכנו בפציעה חמורה, אבל אם אפשר לנשוך שפתיים ולהמשיך אז זה עדיף בהרבה.

לא היית בחטיבה בזמן הגיבוש (סירוב פקודה בבקו”ם וכדומה):
אין כל כך מה לעשות במקרה הזה, צריך לחפור למפקדים ולבקש לעשות גיבוש עם המחזור הבא.

לא רצית לצאת לגיבוש, והתחרטת בהמשך המסלול:
שוב, אין מה לעשות חוץ מלחפור למפקדים ולקוות לטוב. חשוב לזכור שאף אחד לא חייב לך כלום ובכלל לא בטוח שתקבל אישור, אז אם יש לך איזשהו ספק עדיף ללכת לגיבוש בהתחלה, ומקסימום לחתום ויתור אחר כך. יהיה לך הרבה יותר קל לחזור לגדוד מאשר לצאת לגיבוש מאוחר.

הלכת לגיבוש, ולא עברת (שבוז סיירת):
הסיטואציה הכי קשה. הלכת לגיבוש, סיימת, ומסיבה כלשהי לא התקבלת. האמת, שבמקרה הזה אין כל כך מה לעשות. הרבה אנשים חושבים שאם הם יהיו מצטיינים במהלך הטירונות, אז אחר כך יתנו להם לעבור לסיירת. חשוב להבין, רוב הסיכויים שזה לא יקרה. זה מאוד, מאוד נדיר שמאשרים כזה דבר, וגם אם תהיה הכי שפיץ בעולם, לגדוד אין שום אינטרס לוותר על חייל מצטיין בשביל הגדס”ר.

לסיכום
אם לא עברת את הגיבוש הראשון, יכול להיות מאוד קשה לקבל גיבוש חוזר ולהתקבל לגדס”ר. המערכת הצבאית היא קשה, וגם אם הסיבה שלך מוצדקת, אתה עדיין עלול להידפק. עדיף לצאת לגיבוש הראשון, ולתת בו את המקסימום בלי לבנות על הזדמנויות נוספות בהמשך הדרך.

Comments are closed.