אתה לא חזק מנטלית כמו שאתה חושב

הרבה אנשים חושבים שהם חזקים מנטלית. קשה לסתור את האמירה “יש לי הרבה כוח רצון” כי, בניגוד לכושר פיזי, קשה לראות ביטוי לכוח הסבל של בן אדם ביום יום. לכל מי שזורק לאוויר בלי מחשבה את העובדה שהוא חזק מנטלית (ובמיוחד מי שמזניח אימונים גופניים כי הוא חושב שהוא יוכל להסתדר בגיבושים רק בזכות הרצון), תעצרו שנייה ותחשבו: “איך אני יודע שאני חזק מנטלית?”

להגיד שאתה פשוט יודע שאתה חזק מנטלית זה בולשיט. אם אף פעם לא עמדת במבחן אמיתי של רצון, אין לך שום דרך לדעת אם אתה חזק מנטלית או לא. רוב האנשים חושבים שהם חזקים, אבל מעטים מצליחים לעמוד במבחן התוצאה. הרבה מהאנשים שעפים בתחילת הגיבוש הם חבר’ה בדיוק כאלה, שחשבו שהם יסתדרו בזכות כוח הרצון, אבל נשברים ברגע שהם נתקלים באתגר אמיתי בפעם הראשונה.

האמת היא פשוטה- עד שלא נבחנת, אתה לא יכול לדעת אם אתה חזק מנטלית או לא. מי שרוצה, מוזמן להמשיך לחיות באשליה הנוחה שהוא פשוט “יודע” שהוא חזק. מי שלעומת זאת מעוניין לגלות את האמת, שיציב לעצמו מבחן. לך למקום שקט, תפתח שעון, ותהיה עכשיו שעה במצב שתיים. בלי ויתורים, בלי להוריד ברכיים, בלי להגיד “עזוב, יהיה בסדר”. זה בסך הכול אקט קצר של שעה, אם אתה לא מסוגל להתמודד עם קצת סבל במשך שעה, למה שתוכל לעשות את זה בזמן גיבוש של שלושה ימים? או במהלך מסלול של שנה וחצי?

מבחן המנטליות יכול להיות כל דבר מתאים. מצב 2, להתלות ממתח, ספרינטים וזחילות. תמצא אקט שנראה לך בלתי אפשרי, ואז תבצע אותו בלי להישבר. עד שעשית את זה (או משהו דומה), אין לך שום מושג אם אתה באמת חזק מנטלית, או סתם עוד מישהו שעובד על עצמו.

להיות שעה במצב 2

מצב 2- הגוף במצב של שכיבות סמיכה (ידיים או אגרופים על הרצפה, ברכיים באוויר).

ויכוח שחוזר על עצמו הרבה באינטרנט זה האם אפשר להיות שעה ויותר במצב 2. יש כאלה שאומרים שהם עשו את זה בעצמם, יש כאלה שאח שלהם עשה את זה, או חבר מהבית ספר, או שההוא שמע מההוא שאת ההוא הכריחו לעשות את זה במסלול. מנגד, יש חבורה של ילדים שטוענים שזה בלתי אפשרי, שזה יותר מדי זמן, שזה קשה ברמה מטורפת, ועוד כל מיני שטויות שנובעות מבורות בנושא.

אז הנה, תנו לי להגיד שבאופן חד משמעי שלא רק שזה אפשרי להיות שעה במצב 2, זה גם לא קשה במיוחד. מצב 2 זה אחד הקדרים הבסיסיים ברוב היחידות, וכל מי שילך ליחידה מובחרת יזכה לתרגל אותו הרבה, במיוחד באימוני הקרב מגע והלוחמה (טרור/נשק/פח”ע). לעומת דברים אחרים שתעברו במסלול, זה אפילו לא נחשב לאקט קשה במיוחד.

למרות שעכשיו זה נשמע כמו אקט כמעט בלתי אפשרי שמצריך כושר ברמה מאוד גבוהה, מי שיצא לו לעשות את זה באמת יגלה את מה שכולם מבינים במסלול. כושר זה דבר חשוב שיכול לעזור, אבל בסופו של דבר, מה שקובע זה הרצון. “הכול בראש” זה לא סתם סיסמה- זה משפט עם משמעות אמיתית.

אקטים ומדדים בגיבושים

אין שני גיבושים זהים לחלוטין. התוכן המדוייק ממנו מורכב כל גיבוש משתנה בין יחידה ליחידה, ובין מחזור למחזור. למרות זאת, ישנם מספר סוגים של מבחנים אשר מופיעים בכל גיבוש. מי שמבין איזה סוגי מבחנים קיימים, יוכל לדעת איזה היבטים שלו נמדדים בכל שלב של הגיבוש, לא משנה באיזה גיבוש הוא נמצא.

כושר גופני
מבחנים קשים מבחינה פיזית משמשים על מנת למדוד את רמת המוטיבציה של המועמדים, את החוסן המנטלי שלהם ואת אופן ההתנהגות שלהם בזמן מאמץ פיזי עצים. למרות שיחידות יעדיפו לקבל אליהן מועמד בעל כושר גופני טוב, מרבית היחידות בצה”ל שמות דגש על בחינת האופי של המועמדים, מאחר והגישה הרווחת היא שכושר גופני אפשר לבנות במהלך המסלול, בעוד שאישיות הרבה יותר קשה לשנות. בהתאם לזאת, משולבים בכל גיבוש אקטים שגם מועמד בעל כושר נחות יכול לעבור בצטיינות (כגון חפירת בורות ושהייה מתחת למים).
חשוב להדגיש שלמרות שאפשר לעבור את רוב הגיבושים עם כושר בסיסי בלבד, ושהמדד העיקרי להצלחה הוא כוח הרצון של המועמד, רמת כושר גבוהה עדיין עוזרת מאוד, ומשפיעה באופן משמעותי על התפקוד של המועמד במהלך הגיבוש. בנוסף, ישנם מספר גיבושים (כמו גיבוש שייטת) אשר מחייבים רמת כושר גבוהה.

מבחני חשיבה
בחנים שבודקים את יכולות הלמידה של המועמדים, ואת האינטיליגנציה שלהם. דוגמאות אפשריות הן שינון מפות, קריאת מאמרים, שאלות ידע כללי וכו’.

מבחני מנהיגות ופיקודיות
מבחני מנהיגות באים למדוד את יכולת המועמד להוביל אחריו אנשים אחרים, ואת הכריזמה, דומיננטיות ואסרטיביות שלו מול הקבוצה. מבחני פיקודיות בודקים האם המועמד יכול לנהל אנשים באופן אפקטיבי. שני ההיבטים (מנהיגות ופיקודיות) יהיו לרוב משולבים זה בזה.

מבחני יכולת (סימולציות)
בודקים את יכולת המועמד להתמודד עם מצבים הכשורים לאופי השירות ביחידה.

דיונים והרצאות
דיונים צוותיים והרצאות אישיות בוחנים את יכולת הביטוי של מועמד, את הביטחון העצמי שלו ואת תהליך החשיבה שלו (האם הוא יכול להצדיק את עמדתו).

ראיון אישי
ראיון אישי מתקיים בדרך כלל בסוף הגיבוש, ויש לו השפעה רבה על סיכוייו של מועמד להתקבל ליחידה. אופי הראיון משתנה מיחידה ליחידה – כמות המראיינים, אורך הראיון ומבנה השאלות הם גמישים לחלוטין.

סוציומטרי
כל גיבוש יכלול שאלון סוציומטרי, בו חברי הקבוצה מדרגים אחד את השני על פי מספר פרמטרים. הפרמטרים האלה משקפים את התאמתו של המועמד לשירות ביחידה, את התאמתו לפיקוד, ואת רצונם של שאר המועמדים לשרת איתו (התאמה חברתית).

תכונות שמחפשים בגיבושים וביחידות מובחרות

רשימה של התכונות שמחפשים אצל מלש”בים וחיילים בגיבושים ובמהלך המסלול. יש תכונות שהן אוניברסאליות, וכל היחידות מחפשות אותן באופן שווה (כמו אמינות), ויש תכונות שנדרשות מכולם, אבל ברמה שמשתנה בין היחידות (במטכ”ל לדוגמה, ישימו יותר דגש על יצירתיות מאשר בסיירת גולני, ששם מחפשים יותר רבאק).

התכונות

איתנות- החוסן המנטלי שנדרש בשביל לא לוותר כשקשה.

רעות- לדאוג לחברים שלך לצוות, לעזור לאחרים לפני שאתה עוזר לעצמך.

אמינות– לא לשקר, לא לרמות. אם אומרים לעשות משהו אז לעשות אותו כמו שצריך גם אם אתה בטוח שאף אחד לא בודק.

רבאק- בשונה מאיתנות, רבאק זה לא רק היכולת להמשיך כשקשה, אלא גם להתפרץ ולתת יותר מעצמך. אם איתנות זה לרוץ מרתון, רבאק זה לדפוק ספרינטים תוך כדי הריצה.

הגדלת ראש- לעשות יותר ממה שהפקודות הבסיסיות אומרות, באופן חיובי. זה החייל שיתחיל לסדר את הציוד הצוותי לפני מסדר גם בלי שאומרים לו, כי הוא כבר סיים לסדר את הציוד האישי שלו.

מנהיגות­- היכולת להוביל אנשים אחרים. לא צריך שלכולם יהיה את זה, אבל תמיד מחפשים לראות מנהיגות בחייל.

פיקודיות- היכולת לנהל אנשים אחרים. שוב, לא כולם צריכים את זה, אבל זה נתפס בתור תכונה חיובית.

יצירתיות- חשיבה מחוץ לקופסה. לדעת לפתור בעיות בדרכים מקוריות שלא חושבים עליהם ישר.

קור רוח- היכולת לתפקד במצבי לחץ.

התבטאות- שוב, לא כולם צריכים יכולת התבטאות גבוהה, אבל זה מרשים ומוסיף כשחייל יודע להסביר את עצמו ולדבר כמו שצריך.