הסבר על פק”לים בקרבי

הפק”ל הוא התפקיד הבסיסי שלך במחלקה, המקצוע הראשון שאתה לומד בתור חייל. מה שיש פה זה הסבר על הפק”לים שכל לוחם בחי”ר והנדסה יקבל במהלך הטירונות, ואיזה תכונות כל אחד מהם דורש.

מפקד חוליה- כמו שזה נשמע, האחריות שלך היא לפקד על אחת החוליות במחלקה. יקבל את זה מי שמסומן על ידי המפקדים כבעל פוטנציאל לפיקוד וקצונה. דורש אחריות, בגרות, ויכולת לחשוב תחת לחץ.

קלע- פק”ל שיקבל מי שיש לו פגיעות טובות במטווחים, או חייל טוב שהמפקדים רוצים לצ’פר. מכשיר אותך לירות באופן מדויק לטווחים ארוכים, בעזרת כוונת אופטית ביום, ואמר”ל בלילה. הסמכה שווה, כי לקלעים יש הרבה פעמים אישור ירי בסיטואציה שבה לרובאים רגילים אין. מי שיהיה הכי טוב יבחר להיות קלע חוד ולהוביל את הכוח. בעייתי אם יש לך מספר גבוה במשקפיים, אבל אפשר להסתדר (אם אתה הולך בלי משקפיים ביום יום או מרכיב עדשות).

נגביסט- אתה מתמקצע על הנגב (מקלע קל שיורה כדורי 5.56). הפק”ל הכי קשה מבחינה פיזית ומנטלית, ולכן גם הפק”ל הכי “נחשב” במחלקה. נותנים אותו לאנשים הכי חזקים והכי רבאקיסטים, כי בשביל להיות נגביסט טוב אתה חייב להיות מסוגל להתמודד עם משקלים כבדים, אבל גם לדעת להסתער ולפתוח את השריטה.

מא”גיסט- מי שמתפעל את המא”ג (מקלע כבד שיורה כדורי 7.62). נותנים למי שמאוד חזק מבחינה פיזית, אבל בדרך כלל לא מספיק רבאקיסט בשביל הנגב. הרבה משקל לסחוב, אבל כוח אש אדיר.

מטוליסט- מקבל מטול רימונים על הנשק, לפעמים פק”ל בפני עצמו, לפעמים מתלווה לפק”ל אחר כמו קשר או מפקד חוליה.

חובש- בדרך כלל ילך לחבר’ה חכמים, שלא מסומנים לפיקוד וקצונה. הפק”ל עם ההכשרה הכי ארוכה (שלושה חודשים בבה”ד 10). מצריך הרבה שכל ויכולת, מאוד מעניין. מתפקד בתור חובש בצוות.

קשר- חייל שהמפקדים אוהבים וסומכים עליו, אין הכשרה ספציפית, צמוד למ”מ בתרגילים ומסעות. מעניין כי מטילים עליך יחסית הרבה אחריות, ואתה כל הזמן במרכז העניינים ואחראי להעביר פקודות בין המפקדים.

לאו/מטאדור- לא קיים בכל מקום, פק”ל שבדרך כלל נותנים למי שלא מתאים למשהו אחר.

איך לקבל את הפק”ל שאתה רוצה
בסופו של דבר, המפקדים שלך הם אלה שיחליטו איזה פק”ל תקבל, אבל כן יש מה לעשות בשביל להשפיע על ההחלטה שהם יקבלו. הדבר הראשון והכי חשוב זה פשוט להיות מתאים לפק”ל שאתה רוצה. אם אתה רוצה להיות קלע, תשקיע ותהיה זה שפוגע הכי טוב במטווחים. אם חשוב לך להיות נגביסט, תחתור כל הזמן לסחוב את הפק”לים הכבדים במסעות, ותראה הרבה רבאק ביבשים. חוץ מזה, אתה גם יכול לבוא למפקד שלך ולהגיד לו איזה פק”ל אתה רוצה, ולקוות שזה יעזור (ככל שהמפקד אוהב אותך יותר, תהיה לבקשה שלך יותר השפעה).

גם אם לא קיבלת את הפק”ל שאתה רוצה זה לא סוף העולם, הרבה אנשים מקבלים משהו שונה ממה שהם רצו בהתחלה, ובסוף מגלים שהם אוהבים את מה שהם קיבלו יותר. בנוסף, שום דבר הוא לא סופי, וגם אחרי המסלול תמיד אפשר לעבור הכשרות נוספות. אצלנו לדוגמה, הסמיכו עוד חובש אחד, שני נגביסטים, שני מטוליסטים ושלושה קלעים בשנה שאחרי הסוף מסלול, גם בגלל צורך מבצעי, וגם בתור צ’ופר למי שרצה.

פק”לים נוספים
בנוסף לפק”ל הבסיסי, הרבה פעמים לוחם יעבור הכשרות על פק”לים נוספים, משניים. זה כולל נשקי רתק כמו מק”כ ומקל”ר, או תפקידים כמו נהג נגמ”ש. בנוסף, יש הסמכות נוספות שהן יותר רציניות, כמו צלף או מתשאל.

הסבר על חובשים קרביים בצבא

חובש הוא אחד הפק”לים שלוחמים במסלול יקבלו במהלך הטירונות. ההסמכה נמשכת בערך שלושה חודשים ומתקיימת בבה”ד 10, ובמהלכה לומדים כל מה שיש לדעת על התפקיד של החובש בקרב.

מה לומדים בקורס
איך לתפקד בתור האחראי על רפואת השגרה והחירום בצוות. רפואת השגרה זה דברים כמו שמירה על היגיינה, ניקיון מים ומניעת פטריות. רפואת חירום זה הנושאים המעניינים יותר; מה לעשות אם למישהו נקטעה הרגל, איך פותחים וריד ומחברים אינפוזיה, איך עושים CPR, וכו’. זה החומר היותר חשוב בקורס, והיעוד העיקרי שלך בצוות.

מי מתאים/איך להגדיל את הסיכויים להיות חובש
מחפשים אנשים חכמים, שיודעים להגדיל ראש ולחשוב באופן יצירתי. צריך להראות יכולת ורצון לשבת וללמוד. מי שמעוניין לצאת לקורס צריך להגיד למפקדים שלו, כי מוטיבציה מאוד עוזרת להתקבל ולעבור בהצלחה.

התפקיד של החובש
קודם כל, חשוב להדגיש שמבחינת ה”קרביות”, אין שום הבדל בין החובש לבין שאר הפק”לים בצוות. התפקיד של החובש זה להיות מי שיתפעל כל אירוע חירום רפואי בצוות, מה שאומר שיש לו הרבה אחראיות על הכתפיים. חוץ מזה, החובש הוא לוחם לכל דבר.

שאלות ותשובות
יש הרבה למידה בקורס?
כן. במהלך הקורס יש הרבה שעות שפשוט יושבים בכיתה ולומדים. מצד שני, הרבה מהשיעורים הם גם מעשיים (לפתוח וריד, להניח ח.ע.) ויש הרבה תכנים מעניינים. המערכת בנויה ככה שגם מי שלא טוב בללמוד יצליח להבין את החומר ולעבור.

איך שומרים על כושר?
יש זמן לעשות לרוץ ולהתאמן במהלך הקורס.

מתי הקורס?
יוצאים בתחילת/אמצע הטירונות, וחוזרים בסוף.

מה קורה כשחוזרים אל הצוות?
משלימים לך את התכנים שפספסת, ואתה חוזר לאימונים עם סרגל עומסים (לדוגמה, פחות הליכה במסעות). הפער קטן עם הזמן, ובדרך כלל לא ישפיע עליך יותר מדי לטווח הארוך.

האם להיות חובש ישפיע על הסיכויים שלי לצאת לקורסים פיקודיים (מ”כים וקצונה)?
כן. אין מה לעשות, יש חוסר בחובשים בצבא, ואם אין מספיק חובשים במחלקה שלך, יכול להיות שיעדיפו לשלוח מישהו אחר. למרות זאת, חשוב להבין שהעדיפות העליונה היא לפתח את מי שמתאים לפיקוד, כך שאם אתה באמת מתאים לפיקוד וקצונה, אתה תצא לקורס פיקודי גם אם אתה חובש.

רוצים שאני אצא לחובשים ואני לא מעוניין, מה לעשות?
הכי פשוט זה להגיד למפקדים שלך שאתה לא רוצה לצאת. אם זה לא עוזר, תחפור על זה שאתה לא מסוגל ללמוד הרבה זמן בכיתה.

אפשר לצאת לחובשים גם אחרי המסלול?
לפעמים. בעקרון ההקצאות קיימות, וזה כן קורה, אבל זה יחסית נדיר.

חובשים טוחנים בתפקיד?
תלוי ביחידה ובסיטואציה. לפעמים כן, כי צריך חובש שירד למטווח, או שאין חילוף לחובש שבכוננות, ואז זה באסה. לפעמים זה דווקא יוצא טוב, כי החובשים יוצאים להשתלמות במד”א בזמן שיש שבוע שטח. באופן כללי זה קצת קדר, אבל ממש לא סוף העולם.

כדאי לי לצאת לחובשים?
תלוי. זה הפק”ל שמצריך הכי הרבה יכולת למידה וחשיבה, והכי הרבה תרגול בשביל להיות טוב. מאוד מספק, מעניין וחשוב. השאלה היחידה היא אם אתה רואה את עצמך משקיע בשביל להיות מקצועי בפק”ל, או שאתה לא מתחבר לנושא. האמת היא שרוב האנשים לא מצליחים להתחבר לכל הנושא, שזה בסדר, כי חשוב שרק מי שיכול להיות חובש טוב יקבל את הפק”ל.

קורס מדריכי קרב מגע בצבא

משך הקורס: 5 שבועות.
מיקום: בה”ד 8, בית הספר לכושר קרבי (נמצא במכון וינגייט בנתניה).
דרישות: פרופיל 64 ומעלה, מיונים (הסבר בהמשך), יתרת שירות של שנה (לא קריטי, בתכל’ס אפשר לעשות את הקורס גם עם יתרה של כמה חודשים).
מי מגיע: חיילים מכל היחידות בצה”ל (כולל בנות). הקורס אחיד לכלל צה”ל, כך שמד”סניקית מהבא”ח, לדוגמה, תעבור את אותם תכנים יחד עם לוחם מסיירת צנחנים.

המיונים
בערך חצי מהאנשים שיתחילו את המיונים יתקבלו לקורס. המיונים כוללים חמישה חלקים:
1. בוחן כושר- מתח, מקבילים וכפיפות בטן.
2. בוחן קואורדינציה- מדריך מבצע סדרה של תנועות (אגרופים, בעיטות) ואתה חוזר עליהן.
3. תרחיש- מדמים סיטואציה שבה אחד המדריכים עקף אותך בתור בסופר או תפס לך את החניה ובודקים איך אתה מגיב.
4. הדרכה- אתה מסביר פעולה פשוטה (איך להוריד חגורה ממדים, איך לשתות מים מבקבוק) למדריך שמעמיד פנים שהוא אידיוט.
5. ראיון אישי- תספר קצת על עצמך בקצרה.

טיפים:  לא צריך כושר מטורף, וגם אנשים שלא עשו אומנויות לחימה אף פעם מצליחים לעבור את הבוחן קואורדינציה. מה שחשוב זה:
א. להראות אסרטיביות בתרחיש, בלי להיות יותר מדי אגרסיבי (תעמוד על שלך, אבל בלי לצעוק או לאיים).
ב. בבוחן הדרכה, תהיה כמה שיותר ברור בהסבר שלך, ותישאר רגוע גם אם זה המדריך מתסכל אותך.

זהו, לא מיונים קשים במיוחד, בעיקר מחפשים לראות שאתה בן אדם בסדר, ושיש לך מוטיבציה גבוהה לקורס ופוטנציאל להדרכה. שוב, ניסיון קודם באומנויות לחימה מאוד עוזר, אבל לא חובה. אפשר להתקבל גם עם יש קשיי שפה (עולים חדשים).

הקורס
אחרי המיונים יש קליטה לוגיסטית ושלישותית, ואז מתחיל הקורס עצמו. קורס פיזי ועצים, בעיקר בשבועיים הראשונים. יש אימוני כושר ומד”סים, קצת אימוני אגרסיביות והכנה לקרבות, והרבה אימוני טכניקה (מתחילים מהבסיס של אגרופים ובעיטות ומגיעים להגנות סכין ונשק).

היכולת נמדדת בבחני מיומנות, שבאים לבדוק את השליטה שלך בטכניקות השונות וכמה טוב אתה מצליח להדגים אותן. בנוסף יש תרחישים (דימויים של סיטואציות בהם תשתמשו בקרב מגע), ותכנים מעשירים (קצת שיעורים על אנטומיה ותזונה, מטווחים בסיסיים וכו’). שלושת השבועות הראשונים של הקורס מוקדשים ללימודי טכניקה, והשבועיים האחרונים להדרכה, כשבסוף יש גם מסכם קרבות. משמעת יחסית נוקשה, אבל בלי קדרים. קורס מעניין, ומומלץ למי שרוצה את התפקיד.

תפקידים
התפקיד שתקבל תלוי בעיקר באיך שהגעת לקורס.

לוחמים-­ יחזרו ליחידה בשביל להדריך. או שנעשים מדריכים באופן מלא לתקופת זמן מסוימת (כמה זמן תלוי בך וביחידה שלך), או שחוזרים לצוות/מחלקה ומעבירים אימונים כשצריך. לפעמים גם לוחמים עם בעיות ת”ש/פרופיל יוצאים לקורס, בתנאי שהבעיה הרפואית לא מונעת מהם להתאמן (אם לדוגמה יש אסטמה לא פעילה).

מד”סניקים- בדרך כלל מאותרים לתפקיד במהלך קורס מדא”ג. ידריכו קרב מגע בבסיס אליו הם נשלחים.

ג’ובניקים- נשלחים מטעם הבסיס שלהם, וחוזרים להדריך שם.

מאותרים- אנשים שמאותרים לפני הצבא, ומתגייסים לעבור קורס מדא”ג ואז קורס מדריכי קרב מגע. מגיעים ליחידה שאיתרה אותם. האיתור הוא על בסיס קומבינות (צריך להכיר מישהו מהיחידה בשביל שימשוך אותך).

וינגייט- או להיות מדריך שמעביר את הקורס מדריכים עצמו, או להגיע לצוות חוץ של וינגייט שמעביר אימונים ליחידות שצריכות.

חלק מהאנשים יוצאים לקורס בתור צ’ופר וחוזרים לתפקיד הקודם שלהם בתום ההסמכה. התפקידים המעניינים באמת בתחום זה למדריכים בסיירות וביחידות מיוחדות, ואליהם הכי מומלץ לשאוף להגיע.

בנוסף, יש גם קורס מדריכי קרב מגע בכיר, שזה חודש של אימוני קרב מגע ברמה גבוהה יותר מהקורס הרגיל (ומעניק סמכויות נוספות בהתאם). דורש ציונים גבוהים בקורס הבסיסי. מי שהאופציה פתוחה בפניו כבר ידע כל מה שצריך.

איך להיות צלף בצבא

צלף- לוחם ששולט בירי מדויק לטווחים ארוכים. מומחה באומדן תנאי השטח, באיתור, בזיהוי מטרות איכות, בהסוואה, בהתגנבות, ובשאר הכישורים שנדרשים ממנו בשדה הקרב.

איפה יש צלפים
צלפים קיימים בעיקר בגדודי החי”ר וביחידות מיוחדות, כשיש גם מעט צלפים במקומות אחרים (בחלק מהיחידות המיוחדות של מג”ב לדוגמה). יש מקומות שבהם יש צלף או שניים בכל צוות, ולעומת זאת, יש מקומות שבהם יש צוות יעודי (צוות נץ). בגדס”רים, הצוות נץ ישב בדרך כלל בפלס”ר או בעורב. אין בצבא שום יחידה ספציפית שהייעוד שלה הוא אך ורק צליפה.

איך נבחרים
המפקד בוחר את מי להוציא לקורס. מושפע על ידי הפגיעות שלך במטווחים (צריך להיות כמה שיותר טוב), על ידי סוציומטרי צלפים (מי הצוות שלך חושב שיהיה מתאים לתפקיד) ועל פי רמת מוטיבציה כללית (להגיד למפקד שאתה רוצה להיות צלף יכול הרבה פעמים לעזור).

1. הפק”ל שלך לא משנה. לא חייבים להיות קלע, אפשר גם להיות מפקד חוליה, מאגיסט וכו’. מי שיתאים יבחר.
2. אפשר להיות צלף גם אם יש לך משקפיים. הטווח הכללי שמאושר כיום הוא +2 עד -5, למרות שיעדיפו לא לקחת אנשים על הגבול.
3. לא חייבים להיות טובים במתמטיקה בשביל להתקבל, למרות שזה עוזר בתפקיד.

ההכשרה
ההכשרה מתבצעת בבית הספר לקליעה וצליפה במתקן אדם, ואורכת בערך 5 שבועות. הקורס הבסיסי מכשיר את הלוחם להיות צלף חי”ר, ומלמד אותו ירי באמצעות רובה צלפים (כולל מקבצים, ירי על מטרות בתנועה, ירי לטווחים רחוקים וכו’). תכנים נוספים שעוברים הם אחזקת הנשק, הסוואה, התגנבות, אומדן טווח ורוח ועוד. צלפים עובדים בצמדים (צלף ומאתר), וכולם לומדים איך לבצע את שני התפקידים (כשלהיות מאתר נחשב התפקיד היותר קשה, מאחר והוא מצריך יותר חישובים ואומדנים).
יש עוד הרבה הכשרות שאפשר לעבור (צלפי לוט”ר, הסמכה על נשקים ייעודיים) שתלויות ביחידה שלכם. בנוסף, לכל יחידה יש תו”ל משלה, כך שסביר להניח שתעברו אימונים נוספים ביחידה, וילמדו אתכם דברים ששונים ממה שלמדתם בקורס.

פעילות מבצעית
ביום יום הצלף הוא לוחם לכל דבר, שמתפקד בתור צלף במקרה הצורך (בעיקר במארבים). לפעמים זה אומר שיוצא לו לטחון יותר, לפעמים פחות, תלוי בגזרה שתופסים וביחידה. באימונים הצלפים בדרך כלל נהנים, כי יש להם את התפקיד שמצריך הכי פחות הליכה והסתערויות. מה שחשוב זה שבסופו של דבר, גם בבט”ש וגם במלחמה, הצלף הוא הלוחם עם הסיכוי הכי גבוה להוריד את המחבל, ולכן הוא גם נחשב לאחד הפק”לים הכי טובים שאפשר לקבל.