גיוס לשוהים בחו”ל, מעמד בן מהגרים, מהגר ובן שליחים

צה”ל עושה מאמצים רבים על מנת להתחשב בתושבים חוזרים, השבים מחו”ל כדי להתגייס. על מנת להסדיר את מעמדו הצבאי, כל מלש”ב השוהה בחו”ל צריך לפנות למיטב באמצעות הקונסוליה הישראלית הקרובה למקום מגוריו, או ללשכת הגיוס אם הוא נמצא בישראל באותה תקופה.
תיבת הפניות של מיטב לתושבי חו”ל: infohul@idf.gov.il

ישנם מספר מעמדות אפשריים לתושבים השוהים בחו”ל.

בן מהגרים
הגדרה- מיועד לשירות ביטחון, אזרח ישראלי, אשר נולד בחו”ל או שעזב את ישראל בליווי הוריו לפני הגיעו לגיל 16. מי שיוגדר כבן מהגרים אינו מחויב לחזור לשרת בצבא, כל עוד הוא שוהה בחו”ל.
אם אחד ההורים חי בארץ, עליו להוכיח כי נמצא בחזקת ההורה השוהה בחו”ל.
אם שני ההורים חיים בארץ – לא יוכר כבן מהגרים, למעט מקרה בו ההורים שבו ארצה לאחר שמלאו למלש”ב 21.
מי שלא מוכר כבן מהגרים (לדוגמה, מי שעזב את הארץ אחרי גיל 16) – אינו זכאי לדחיית התייצבות וחייב לחזור ארצה, למעט מקרה בו הוא חי עם הוריו בחו”ל, ואז הוא זכאי לדחיית התייצבות עד לסיום לימודיו התיכוניים עד סיום כיתה י”ג – המקבילים לבגרויות בארץ. בנוסף, אם הוריו נמצאים בארץ, אז הוא זכאי לדחיית התייצבות עד תום לימודיו בלבד.

ביקור בארץ
בן מהגרים רשאי לבקר בארץ (מבלי לאבד את מעמדו) תחת הנסיבות הבאות:
1. יתאפשרו ביקורים בישראל לתקופה מצטברת של 120 יום, בכל שנה קלנדארית (בין ה-1 לינואר ועד ה-31 בדצמבר באותה שנה).
2. מותרת שנת שהייה אחת- ביקור חד פעמי בארץ לתקופה שמשכה יהיה לא יותר משנה, בתנאי שלא ביקר בארץ 60 יום לפני או אחרי תחילת השנה.

לימודים תיכוניים בארץ
בן מהגרים יורשה ללמוד בארץ שתי כיתות (בין כיתה י’ ועד לי”ב) מבלי לאבד את מעמדו. הלימודים מותנים בזה שהמלש”ב היגר עם הוריו טרם מלאו לו 14, או שהוריו מתגוררים בחו”ל במהלך הלימודים. בכל מקרה, הלימודים יחשבו כניצול שנת השהייה.

מהגר
הגדרה- עולה חדש שעלה מגיל 16 ועזב תוך שנתיים מיום הגעתו. עד גיל 20 חייב לעזוב עם הוריו, מעל גיל 21 – ללא הורים.

ביקור בארץ
משכי ביקור עד 120 יום בשנה קלנדארית. לא זכאי לשנת שהייה.

בן שליחים
הגדרה- בן שליחים הינו אדם השוהה בחו”ל עם הוריו, כאשר אחד מהם מייצג גוף ישראלי – ממשלתי, ציבורי, פרטי או אחר.

תנאי גיוס
אם המלש”ב חי ביחד עם הוריו בחו”ל למטרת שליחות, הוא יקבל דחיית גיוס עד גיל 20.
אם ההורים חוזרים לארץ, אז התייצבותו תדחה עד לסיום לימודיו התיכוניים.
בשני המקרים, על המלש”ב חובה להוכיח על מרכז חיים בחו”ל.

גיוס למי ששירת בצבא זר

עולה (למעט רופא או רופא שיניים) אשר שירת שירות חובה בצבא זר וחייב בשירות סדיר, זכאי לקיצור שירות. קיימות מספר סיטואציות אפשריות:
1. עולה אשר שירת בצבא זר תקופה הקטנה מ-18 חודשים, תופחת תקופת שירותו בצבא זר מן התקופה שהוא חייב בסדיר ובלבד שהתקופה הנותרת לא תהיה קטנה מ-6 חודשים.
2. עולה אשר שירת בצבא זר תקופה של 18 חודשים או יותר, והפחתת תקופת שירותו בצבא זר מאורך שירותו בסדיר מותירה תקופה הקטנה מ-6 חודשים – ישרת שירות סדיר מקוצר.
3. עולה חדש, רופא, אשר שירת בצבא זר תקופה הגדולה מ-18 חודשים, ישרת 6 חודשי שירות סדיר בתנאי קבע.

4. רופא ששירת בצבא זר תקופה הקטנה מ-18 חודשים, תנוכה תקופת שירותו בצבא זר מהשירות הסדיר שבו הוא חייב בארץ ובלבד שהתקופה שתיוותר לו לשרת לא תפחת מ-6 חודשי שירות סדיר.

 קיצור שירות עקב שירות בצבא זר מותנה באישור ועדה מיוחדת בלשכת הגיוס ובהצגת מסמכים (מתורגמים על-ידי נוטריון), המעידים על שירות בצבא זר.
שים לב ששירות בצבא זר שבוצע מתחת לגיל 18 – לא יוכר.

תיבת הפניות של מיטב לתושבי חו”ל: infohul@idf.gov.il

טלפון: 03-7388888

רופאים עולים

עולה שהוא רופא או רופא שיניים
אם הינך רופא או רופא שיניים, חובה עליך להציג דיפלומה ואישור תעסוקה כרופא או כרופא שיניים מטעם משרד הבריאות בישראל. העסקתך מותנית במעבר ועדת רופאים.
אם אתה רופא או רופא שיניים המגויס לשירות סדיר, תהנה בעת שירותך מתשלום שכר בתנאי קבע מיום גיוסך.
משכי שירות רופאים / רופאי שיניים עולים:
חוק שירות ביטחון מאפשר גיוס של עולים במקצועות הנ”ל עד גיל 43 לשירות סדיר.
בפועל מגייסים רופאים עד גיל 32 ורופאי שיניים עד גיל 29 לשירות סדיר ועד גיל 43 לשירות מילואים.
* מדיניות זו של צה”ל הינה דינאמית ויכולה להשתנות בהתאם לצרכי צה”ל.

שירות מילואים:
רופא שאינו מגויס לשירות סדיר, יחוייל לשירות מילואים ויזומן (לאחר מעבר מיונים) להמשך הכשרה.
רופא שיניים שאינו מגויס לשירות סדיר, יגויס לשירות מילואים על-פי נתוניו ובהתאם להנחיות לתקופת השירות של עולה חדש.

משך שירות לעולים חדשים

משך השירות הצבאי לעולים חדשים נקבע על בסיס תאריך הכניסה שלהם לישראל, ולא על פי תאריך העלייה.

קביעת יום ההגעה לישראל
יום ההגעה לישראל נקבע באופן הבא:

  • מי שמשתתף בתכניות שנתיות המוכרות על ידי הסוכנות היהודית (“מסע”) או אגודת הסטודנטים, ואז עוזב את המדינה לתקופה של לפחות 12 חודשים, הצבא יחשיב את היום בו הוא חוזר כיום הכניסה שלו.
  • מי ששוהה שנה בישראל אך לא נוטל חלק בתכנית מוכרת, ואז עוזב את המדינה לתקופה של לפחות 24 חודשים, הצבא יחשיב את היום בו הוא חוזר כיום הכניסה שלו.
  • מי ששוהה שנה בישראל (דרך תכנית מוכרת או לא מוכרת) ואז בוחר להישאר בישראל, הצבא יחשיב את היום בו הוא נכנס לראשונה לישראל כיום הכניסה שלו. לדוגמה, מי שעלה לארץ בגיל 19, ומבקש לעשות עלייה כעבור שנה (כאשר הוא כבר בן 20), הצבא יחשב את אורך השירות שלו על בסיס הכניסה לישראל בגיל 19.

משך שירות לגברים

גיל בעת ההגעה

פרופיל

רווק

נשוי

נשוי עם ילד/ים

18-19

31-97

30 חודשים

18 חודשים

 

פטור

20-21

65-97

24 חודשים

6 חודשים

20-21

31-64

24 חודשים

מאגר מילואים

22-25

65-97

6 חודשים

6 חודשים

22-25

31-64

מאגר מילואים

מאגר מילואים

26-29

31-97

מאגר מילואים

מאגר מילואים

30 ומעלה

פטור

פטור

פטור

מאגר מילואים: יתכן שתיקראו לשירות צבאי על פי הצרכים של צה”ל.

משך שירות לנשים
נשים אשר עלו בגילאי 18-20 ידרשו לשרת בצהל במשך שנתיים. אם בתאריך הכניסה שלך לארץ את בת 20 ויום, לא תידרשי לשרת בצה”ל. אם זאת, ניתנת לנשים האפשרות להתנדב לשירות של לפחות שנה.

רופאים ורופאי שיניים
על רופאים ורופאי שיניים חלים חוקי גיוס שונים. לפרטים: “רופאים עולים“.