טיסה לחו”ל לפני הגיוס

מלש”ב רשאי לטוס לחו”ל בכל עת, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים רצופים, כל עוד הוא חוזר לארץ 3 ימים לפני מועד הגיוס שלו (או לפני הליכים אחרים אליהם הוא נדרש להתייצב). אין צורך לבקש היתר מהצבא, פשוט טסים וזהו.

?הילד שלי כל הזמן עייף כשהוא בבית, מה לעשות

נתחיל מזה שרוב החיילים עייפים כשהם מגיעים הביתה- זה טבעי לחלוטין. בדרך כלל אין מספיק שעות שינה בצבא (במיוחד במהלך המסלול וההכשרה). במקרה שכן יש מספיק שעות שינה ביום יום, רוב החיילים ישנים מעט מאוד בלילה לפני שהם מגיעים הביתה, כדי להספיק לצאת מוקדם.

אז מה יש לעשות בנידון? לא הרבה. פשוט צריך להבין שזה נורמלי לחלוטין אם הילד שלכם מת מעייפות כשהוא מגיע הביתה, ולכבד את זה שלפעמים כל מה שהוא רוצה זה לישון. מצד שני, אם הילד מחליט שלמרות שהוא עייף הוא רוצה לנצל את הזמן ולצאת עם חברים, זה גם בסדר גמור, וההחלטה היא שלו.

אתה לא חזק מנטלית כמו שאתה חושב

הרבה אנשים חושבים שהם חזקים מנטלית. קשה לסתור את האמירה “יש לי הרבה כוח רצון” כי, בניגוד לכושר פיזי, קשה לראות ביטוי לכוח הסבל של בן אדם ביום יום. לכל מי שזורק לאוויר בלי מחשבה את העובדה שהוא חזק מנטלית (ובמיוחד מי שמזניח אימונים גופניים כי הוא חושב שהוא יוכל להסתדר בגיבושים רק בזכות הרצון), תעצרו שנייה ותחשבו: “איך אני יודע שאני חזק מנטלית?”

להגיד שאתה פשוט יודע שאתה חזק מנטלית זה בולשיט. אם אף פעם לא עמדת במבחן אמיתי של רצון, אין לך שום דרך לדעת אם אתה חזק מנטלית או לא. רוב האנשים חושבים שהם חזקים, אבל מעטים מצליחים לעמוד במבחן התוצאה. הרבה מהאנשים שעפים בתחילת הגיבוש הם חבר’ה בדיוק כאלה, שחשבו שהם יסתדרו בזכות כוח הרצון, אבל נשברים ברגע שהם נתקלים באתגר אמיתי בפעם הראשונה.

האמת היא פשוטה- עד שלא נבחנת, אתה לא יכול לדעת אם אתה חזק מנטלית או לא. מי שרוצה, מוזמן להמשיך לחיות באשליה הנוחה שהוא פשוט “יודע” שהוא חזק. מי שלעומת זאת מעוניין לגלות את האמת, שיציב לעצמו מבחן. לך למקום שקט, תפתח שעון, ותהיה עכשיו שעה במצב שתיים. בלי ויתורים, בלי להוריד ברכיים, בלי להגיד “עזוב, יהיה בסדר”. זה בסך הכול אקט קצר של שעה, אם אתה לא מסוגל להתמודד עם קצת סבל במשך שעה, למה שתוכל לעשות את זה בזמן גיבוש של שלושה ימים? או במהלך מסלול של שנה וחצי?

מבחן המנטליות יכול להיות כל דבר מתאים. מצב 2, להתלות ממתח, ספרינטים וזחילות. תמצא אקט שנראה לך בלתי אפשרי, ואז תבצע אותו בלי להישבר. עד שעשית את זה (או משהו דומה), אין לך שום מושג אם אתה באמת חזק מנטלית, או סתם עוד מישהו שעובד על עצמו.

להיות שעה במצב 2

מצב 2- הגוף במצב של שכיבות סמיכה (ידיים או אגרופים על הרצפה, ברכיים באוויר).

ויכוח שחוזר על עצמו הרבה באינטרנט זה האם אפשר להיות שעה ויותר במצב 2. יש כאלה שאומרים שהם עשו את זה בעצמם, יש כאלה שאח שלהם עשה את זה, או חבר מהבית ספר, או שההוא שמע מההוא שאת ההוא הכריחו לעשות את זה במסלול. מנגד, יש חבורה של ילדים שטוענים שזה בלתי אפשרי, שזה יותר מדי זמן, שזה קשה ברמה מטורפת, ועוד כל מיני שטויות שנובעות מבורות בנושא.

אז הנה, תנו לי להגיד שבאופן חד משמעי שלא רק שזה אפשרי להיות שעה במצב 2, זה גם לא קשה במיוחד. מצב 2 זה אחד הקדרים הבסיסיים ברוב היחידות, וכל מי שילך ליחידה מובחרת יזכה לתרגל אותו הרבה, במיוחד באימוני הקרב מגע והלוחמה (טרור/נשק/פח”ע). לעומת דברים אחרים שתעברו במסלול, זה אפילו לא נחשב לאקט קשה במיוחד.

למרות שעכשיו זה נשמע כמו אקט כמעט בלתי אפשרי שמצריך כושר ברמה מאוד גבוהה, מי שיצא לו לעשות את זה באמת יגלה את מה שכולם מבינים במסלול. כושר זה דבר חשוב שיכול לעזור, אבל בסופו של דבר, מה שקובע זה הרצון. “הכול בראש” זה לא סתם סיסמה- זה משפט עם משמעות אמיתית.