קורס מדריכי קרב מגע בצבא

משך הקורס: 5 שבועות.
מיקום: בה”ד 8, בית הספר לכושר קרבי (נמצא במכון וינגייט בנתניה).
דרישות: פרופיל 64 ומעלה, מיונים (הסבר בהמשך), יתרת שירות של שנה (לא קריטי, בתכל’ס אפשר לעשות את הקורס גם עם יתרה של כמה חודשים).
מי מגיע: חיילים מכל היחידות בצה”ל (כולל בנות). הקורס אחיד לכלל צה”ל, כך שמד”סניקית מהבא”ח, לדוגמה, תעבור את אותם תכנים יחד עם לוחם מסיירת צנחנים.

המיונים
בערך חצי מהאנשים שיתחילו את המיונים יתקבלו לקורס. המיונים כוללים חמישה חלקים:
1. בוחן כושר- מתח, מקבילים וכפיפות בטן.
2. בוחן קואורדינציה- מדריך מבצע סדרה של תנועות (אגרופים, בעיטות) ואתה חוזר עליהן.
3. תרחיש- מדמים סיטואציה שבה אחד המדריכים עקף אותך בתור בסופר או תפס לך את החניה ובודקים איך אתה מגיב.
4. הדרכה- אתה מסביר פעולה פשוטה (איך להוריד חגורה ממדים, איך לשתות מים מבקבוק) למדריך שמעמיד פנים שהוא אידיוט.
5. ראיון אישי- תספר קצת על עצמך בקצרה.

טיפים:  לא צריך כושר מטורף, וגם אנשים שלא עשו אומנויות לחימה אף פעם מצליחים לעבור את הבוחן קואורדינציה. מה שחשוב זה:
א. להראות אסרטיביות בתרחיש, בלי להיות יותר מדי אגרסיבי (תעמוד על שלך, אבל בלי לצעוק או לאיים).
ב. בבוחן הדרכה, תהיה כמה שיותר ברור בהסבר שלך, ותישאר רגוע גם אם זה המדריך מתסכל אותך.

זהו, לא מיונים קשים במיוחד, בעיקר מחפשים לראות שאתה בן אדם בסדר, ושיש לך מוטיבציה גבוהה לקורס ופוטנציאל להדרכה. שוב, ניסיון קודם באומנויות לחימה מאוד עוזר, אבל לא חובה. אפשר להתקבל גם עם יש קשיי שפה (עולים חדשים).

הקורס
אחרי המיונים יש קליטה לוגיסטית ושלישותית, ואז מתחיל הקורס עצמו. קורס פיזי ועצים, בעיקר בשבועיים הראשונים. יש אימוני כושר ומד”סים, קצת אימוני אגרסיביות והכנה לקרבות, והרבה אימוני טכניקה (מתחילים מהבסיס של אגרופים ובעיטות ומגיעים להגנות סכין ונשק).

היכולת נמדדת בבחני מיומנות, שבאים לבדוק את השליטה שלך בטכניקות השונות וכמה טוב אתה מצליח להדגים אותן. בנוסף יש תרחישים (דימויים של סיטואציות בהם תשתמשו בקרב מגע), ותכנים מעשירים (קצת שיעורים על אנטומיה ותזונה, מטווחים בסיסיים וכו’). שלושת השבועות הראשונים של הקורס מוקדשים ללימודי טכניקה, והשבועיים האחרונים להדרכה, כשבסוף יש גם מסכם קרבות. משמעת יחסית נוקשה, אבל בלי קדרים. קורס מעניין, ומומלץ למי שרוצה את התפקיד.

תפקידים
התפקיד שתקבל תלוי בעיקר באיך שהגעת לקורס.

לוחמים-­ יחזרו ליחידה בשביל להדריך. או שנעשים מדריכים באופן מלא לתקופת זמן מסוימת (כמה זמן תלוי בך וביחידה שלך), או שחוזרים לצוות/מחלקה ומעבירים אימונים כשצריך. לפעמים גם לוחמים עם בעיות ת”ש/פרופיל יוצאים לקורס, בתנאי שהבעיה הרפואית לא מונעת מהם להתאמן (אם לדוגמה יש אסטמה לא פעילה).

מד”סניקים- בדרך כלל מאותרים לתפקיד במהלך קורס מדא”ג. ידריכו קרב מגע בבסיס אליו הם נשלחים.

ג’ובניקים- נשלחים מטעם הבסיס שלהם, וחוזרים להדריך שם.

מאותרים- אנשים שמאותרים לפני הצבא, ומתגייסים לעבור קורס מדא”ג ואז קורס מדריכי קרב מגע. מגיעים ליחידה שאיתרה אותם. האיתור הוא על בסיס קומבינות (צריך להכיר מישהו מהיחידה בשביל שימשוך אותך).

וינגייט- או להיות מדריך שמעביר את הקורס מדריכים עצמו, או להגיע לצוות חוץ של וינגייט שמעביר אימונים ליחידות שצריכות.

חלק מהאנשים יוצאים לקורס בתור צ’ופר וחוזרים לתפקיד הקודם שלהם בתום ההסמכה. התפקידים המעניינים באמת בתחום זה למדריכים בסיירות וביחידות מיוחדות, ואליהם הכי מומלץ לשאוף להגיע.

בנוסף, יש גם קורס מדריכי קרב מגע בכיר, שזה חודש של אימוני קרב מגע ברמה גבוהה יותר מהקורס הרגיל (ומעניק סמכויות נוספות בהתאם). דורש ציונים גבוהים בקורס הבסיסי. מי שהאופציה פתוחה בפניו כבר ידע כל מה שצריך.

איך להיות צלף בצבא

צלף- לוחם ששולט בירי מדויק לטווחים ארוכים. מומחה באומדן תנאי השטח, באיתור, בזיהוי מטרות איכות, בהסוואה, בהתגנבות, ובשאר הכישורים שנדרשים ממנו בשדה הקרב.

איפה יש צלפים
צלפים קיימים בעיקר בגדודי החי”ר וביחידות מיוחדות, כשיש גם מעט צלפים במקומות אחרים (בחלק מהיחידות המיוחדות של מג”ב לדוגמה). יש מקומות שבהם יש צלף או שניים בכל צוות, ולעומת זאת, יש מקומות שבהם יש צוות יעודי (צוות נץ). בגדס”רים, הצוות נץ ישב בדרך כלל בפלס”ר או בעורב. אין בצבא שום יחידה ספציפית שהייעוד שלה הוא אך ורק צליפה.

איך נבחרים
המפקד בוחר את מי להוציא לקורס. מושפע על ידי הפגיעות שלך במטווחים (צריך להיות כמה שיותר טוב), על ידי סוציומטרי צלפים (מי הצוות שלך חושב שיהיה מתאים לתפקיד) ועל פי רמת מוטיבציה כללית (להגיד למפקד שאתה רוצה להיות צלף יכול הרבה פעמים לעזור).

1. הפק”ל שלך לא משנה. לא חייבים להיות קלע, אפשר גם להיות מפקד חוליה, מאגיסט וכו’. מי שיתאים יבחר.
2. אפשר להיות צלף גם אם יש לך משקפיים. הטווח הכללי שמאושר כיום הוא +2 עד -5, למרות שיעדיפו לא לקחת אנשים על הגבול.
3. לא חייבים להיות טובים במתמטיקה בשביל להתקבל, למרות שזה עוזר בתפקיד.

ההכשרה
ההכשרה מתבצעת בבית הספר לקליעה וצליפה במתקן אדם, ואורכת בערך 5 שבועות. הקורס הבסיסי מכשיר את הלוחם להיות צלף חי”ר, ומלמד אותו ירי באמצעות רובה צלפים (כולל מקבצים, ירי על מטרות בתנועה, ירי לטווחים רחוקים וכו’). תכנים נוספים שעוברים הם אחזקת הנשק, הסוואה, התגנבות, אומדן טווח ורוח ועוד. צלפים עובדים בצמדים (צלף ומאתר), וכולם לומדים איך לבצע את שני התפקידים (כשלהיות מאתר נחשב התפקיד היותר קשה, מאחר והוא מצריך יותר חישובים ואומדנים).
יש עוד הרבה הכשרות שאפשר לעבור (צלפי לוט”ר, הסמכה על נשקים ייעודיים) שתלויות ביחידה שלכם. בנוסף, לכל יחידה יש תו”ל משלה, כך שסביר להניח שתעברו אימונים נוספים ביחידה, וילמדו אתכם דברים ששונים ממה שלמדתם בקורס.

פעילות מבצעית
ביום יום הצלף הוא לוחם לכל דבר, שמתפקד בתור צלף במקרה הצורך (בעיקר במארבים). לפעמים זה אומר שיוצא לו לטחון יותר, לפעמים פחות, תלוי בגזרה שתופסים וביחידה. באימונים הצלפים בדרך כלל נהנים, כי יש להם את התפקיד שמצריך הכי פחות הליכה והסתערויות. מה שחשוב זה שבסופו של דבר, גם בבט”ש וגם במלחמה, הצלף הוא הלוחם עם הסיכוי הכי גבוה להוריד את המחבל, ולכן הוא גם נחשב לאחד הפק”לים הכי טובים שאפשר לקבל.