שברי מאמץ ושין ספלינט, חלק 1: איך לאבחן

שברי מאמץ ושין ספלינט הם בין הבעיות הרפואיות הנפוצות ביותר באוכלוסיות שעוסקות בפעילות גופנית עצימה. חיילים שעוברים אימונים קשים בצבא ומלש”בים שמתכוננים לגיבושים ולשירות אינטנסיבי נוטים לסבול מהן לעיתים קרובות. בשביל לדעת כיצד לאבחן את הבעיה, עלינו קודם כל להבין מהי, וכיצד היא נגרמת.

הגדרה
שברי מאמץ (Stress Fracture)
שברי מאמץ (הידועים גם בתור שברי הליכה), נגרמים עקב הפעלת עומס יתר על העצם לאורך זמן, בניגוד לשבר רגיל שנגרם כתוצאה מאירוע טראומטי יחיד. כל עומס שמופעל על העצם בזמן פעילות גופנית פוגע במבנה העצם, ומתוקן לאחר מכן בידי הגוף, בתהליך שבונה מחדש ומחזק את העצם. שבר מאמץ מופיע כאשר הגוף לא מסוגל לתקן את העצם מספיק מהר, מה שקורה בארבעה מצבים:

  • כשהגוף לא רגיל לעומס שמופעל עליו באופן פתאומי (אימון יותר מדי אינטנסיבי למישהו שלא מוכן לכך פיזית- בעיה נפוצה אצל מתחילים).
  • יותר מדי עומס לאורך זמן (מתרחש אצל ספורטאים מנוסים שמתאמנים בתדירות גבוהה יתר על המידה, או שמבצעים אימונים עצימים מדי).
  • חוסר במנוחה ותזונה לקויה.
  • טעות באימונים: נעליים שחוקות או לא מתאימות, ריצה על משטח קשה מדי (כגון בטון) ועוד (פירוט מלא של הסיבות ופתרונות שלהן בחלק 3 של הכתבה).

 שין ספלינט (Shin Splints)
שין ספלינט היא תופעה קלינית שמתאפיינת בכאבים בחלק התחתון של עצם השוק, שנובעים מדלקת ברקמת השריר. בדומה לשברי מאמץ, שין ספלינט נגרם כתוצאה ממאמצים אינטנסיביים באופן פתאומי, מעודף אימונים לאורך זמן, מחוסר במנוחה, ומאימונים לא נכונים.

אבחנה
בעוד ששבר מאמץ יכול להופיע במספר מקומות בגוף (כגון הירך, האגן וכף הרגל), שין ספלינט, מעצם הגדרתו (“שין” באנגלית = שוק), מופיע רק באזור עצם השוק. בגלל שזהו גם האזור הנפוץ ביותר בו מופיעים שברי מאמץ (באוכלוסיות החיילים והמתאמנים לצבא), נוצר לעיתים בלבול בין שתי הפציעות, מה שמוביל לאופן טיפול שגוי ולכן גם לא אפקטיבי. על מנת לטפל בבעיה באופן יעיל, עלינו לדעת לזהות אותה באופן וודאי.

סימפטומים:

שין ספלינטשברי מאמץ
הכאב מקרין על אזור מסוים ברגל (בדרך כלל באורך מספר ס”מ).הכאב מרוכז בנקודה אחת על העצם.
הכאב מופיע בזמן פעילות פיזית עצימה (כגון ריצה).הכאב מופיע גם בזמן פעילות עצימה, וגם בזמן פעילות מתונה (כגון הליכה). מטופלים רבים מתלוננים על כאבים במהלך השינה ולפניה.
הכאב נעלם לאחר הפסקת הפעילות העצימה.הכאב ממשיך גם לאחר הפסקת הפעילות.

בדיקת אבחון בבית
מבחן הקפיצה (one leg hop test)- עליך לקפוץ על רגל אחת 10 פעמים (או כמה שאפשר לפני שהכאב נעשה חזק מדי בשביל להמשיך). אם כואב מאוד להשלים את הסט, כנראה שנמצאים שברי מאמץ ברגל עליה קפצת, למרות שהמבחן לא תמיד וודאי (הוא עלול לא לגלות שברי מאמץ קיימים).

הערות
מי שלא בטוח לגבי האבחנה העצמית, או מי שמעוניין בחוות דעת מקצועית לגבי אופן הבעיה והטיפול בה, מוזמן ללכת לרופא מומחה ולהתייעץ איתו (לרופאים צבאיים בעיקר יש ניסיון רב בנושא).

חשוב לציין שלא תמיד אפשר לאבחן את הבעיה באופן מדויק (אפילו בדיקות קליניות כמו רנטגן עשויות לפספס הימצאות שברי מאמץ), ולכן תמיד עדיף להתנהג כאילו הבעיה יותר חמורה ממה שגילו, ולפעול בהתאם. כלומר, אם יש ספק, עדיף להניח שקיים שבר מאמץ מאשר שין ספלינט.

אבחון בצבא
כפי שכבר נאמר, לרופאים צבאיים יש ניסיון רב עם שברי מאמץ, כך שאפשר לסמוך על שיקול דעתם בנושא. בצבא יודעים איך להתמודד עם שברי מאמץ, אך הבעיה היא שביחידות רבות חיילים נמנעים מלגשת אל הרופא כי הם חוששים שיראו אותם בתור בכיינים, או בגלל לחץ של המפקדים. לא משנה מה, תמיד עדיף להיבדק; אם אתה מרגיש שהכאב משמעותי, עדיף לפתור את הבעיה לפני שהיא מחמירה (מה שיאלץ אותך ללכת לרופא בכל מקרה, ויאריך את תקופת ההחלמה).

טיפים בשביל לקבל קב”א ודפ”ר גבוהים בצו הראשון

טיפים למבחנים הפסיכוטכניים
אם מגיעות לכם הקלות כלשהן, תשתמשו בהן. אל תסכימו להיבחן בלי ההקלות, כי אחרי שכבר עברתם את המבחנים כמעט בלתי אפשרי להשיג מבחן חוזר.

אם אתם לא בטוחים מה התשובה, תנחשו. תשובות שגויות לא מורידות לכם מהציון, כך שעדיף לנחש על פני לא לענות בכלל.

מי שרוצה להתכונן מראש, יכול לחפש מבחנים לדוגמה באינטרנט (למשל באתר ‘דפ”ר 90‘). לראות איזה שאלות שואלים יכול לעזור להוריד חלק מהלחץ שלפני הצו הראשון.

טיפים לריאיון
המטרה של הראיון היא למדוד את רמת המוטיבציה שלכם, את היכולות שלכם, ואת ההתאמה שלכם למסגרת הצה”לית. אף שאלה ששואלים אתכם במהלך הראיון לא נשאלת סתם, לכל שאלה יש סיבה. אל תשכחו את זה.

תביעו מוטיבציה לשרת בצבא ולתרום למדינה.

תראו שאתם מקבלים עליכם מרות, ומתמודדים טוב עם סמכות. לדוגמה, אם שואלים אתכם מה יקרה אם יגידו לכם ללכת ליחידה שאתם לא מעוניינים להגיע אליה, אז תגידו שתעשו את זה בכל מקרה, כי זה מה שהצבא הכתיב לכם.

תראו שאתם אנשים חברותיים.

תראו שאתם בכך הכל ילדים טובים, שלא עושים בעיות.

תהיו כמה שיותר כנים במהלך הראיון.

תהיו עצמכם, אל תלחצו ואל תתרגשו יותר מדי.

אל תתחכמו עם המאבחנת. היא שם בשביל לתת לכם דירוג התאמה לצבא, ולא שום דבר אחר. תהיו ידידותיים, אבל לא יותר מזה. בשום פנים ואופן אל תנסו להתחיל עם המאבחנת, אל תריבו איתה ועל תצעקו עליה.

תהיו מודעים לשפת הגוף שלכם במהלך הראיון. לשבת עם גב זקוף, ליצור קשר עין, לא לשחק עם הידיים, וכו’. באופן כללי, חשוב להקרין ביטחון עצמי (אבל בלי להביע שחצנות).

טיפים כלליים
אם אתם לא מרגישים טוב, תתקשרו ללשכת הגיוס ותדחו את המועד של הצו הראשון.

אם צריך, תלכו לשירותים לפני המבחן והראיון, כדי שתהיו כמה שיותר מרוכזים.

תשנו טוב בלילה לפני.

צו ראשון אפשר לעשות רק פעם אחת, קחו אותו ברצינות, כי הנתונים שתקבלו ישפיעו לכם על השירות הצבאי באופן משמעותי.

ממה מורכבים המבחנים הפסיכוטכניים בצו הראשון

מה הם המבחנים הפסיכוטכניים
שורה של מבחנים ממוחשבים אשר כל מלש”ב עובר בצו הראשון. המבחנים קובעים את הדפ”ר של החייל (דירוג פסיכוטכני ראשוני), נתון משמעותי, אשר משפיע גם על הקב”א של המלש”ב. הדפ”ר מרכיב כ-50% מהקב”א של גברים, ו-60% מהקב”א של נשים.
ציון הדפ”ר נע בין 10 ל-90, בכפולות של 10.

מה יש במבחנים
המבחנים הפסיכוטכניים מורכבים מארבעה חלקים:
1. אנלוגיות מילוליות.
2. חשיבה כמותית.
3. אנלוגיות צורניות.
4. מבחן הוראות.
המבחנים לא מסובכים, ומבוססים על יכולות חשיבה בסיסיות, ללא צורך בידע מוקדם. מבחנים לדוגמה אפשר למצוא בקלות באינטרנט.

ליקויי למידה ואבחון דידקטי
מי שזכאי להקלות במבחנים, צריך להביא אבחון דידקטי תקין לצו הראשון. על מנת שהאבחון יתקבל, הוא צריך להיות חתום על ידי מאבחן/פסיכולוג/נורו-פסיכולוג מוסמך, להיות בתוקף (אבחון שנעשה החל מהחופש הגדול בין כיתה ו’ לז’) ולכלול את כל העמודים של האבחון.
שימוש באבחון אינו משפיע לרעה על הנתונים של המועמד. האבחון משמש אך ורק בשביל לקבוע לאיזה הקלות זכאי המלש”ב.

איך אפשר לברר מה הדפ”ר שלי
נתונים אישיים (כמו קב”א ודפ”ר) אפשר לברר בקיוסק המידע האישי, שבאתר עולים על מדים.

ערעורים
על מנת לערער על הדפ”ר, יש לשלוח למיטב בקשה למבחן חוזר (פקס-03-7388880 ). הבקשה צריכה לכלול נימוק מפורט אשר מסביר את הסיבה לבקשה החוזרת, מכתב המלצה ממחנך הכיתה או ממנהל הבית ספר, גיליון ציונים מלא אחרון, ואבחון דידקטי (אם יש).
בקשה למבחן חוזר תתקבל עד 6 חודשים לאחר מועד הבחינה. לאחר 6 חודשים, גם בקשות חריגות לא יתקבלו. במידה והבקשה מתקבלת, הציון האחרון מבין השניים יהיה הציון הקובע.
כמעט כל הערעורים בנושא נדחים. מאוד נדיר לקבל אישור למבחן חוזר, לכן חשוב להשקיע במבחן הראשון.

דגש חשוב למבחנים
מי שזכאי להקלות ואין לו את האבחון איתו בצו הראשון, שלא יעשה את המבחנים, אלא יבקש לחזור ולעשות אותם במועד מאוחר יותר.
את המבחנים אפשר לעשות רק פעם אחת, ולכן חשוב לעשות אותם רק כשמרגישים טוב. אם יש בעיה כלשהי אז לא להתבייש, אלא לבקש לדחות את המבחן למועד מאוחר יותר.

כל מה שיש לדעת על קב”א, בקשות חריג, ערעורים, וההשלכות של נתונים אישיים בצבא

במהלך הצו הראשון נקבע לכל מלש”ב ציון קב”א (קבוצת איכות). הקב”א הוא אחד מהנתונים העיקריים שעל פיו נמדד המלש”ב, ומשמש על מנת לקבוע איזה זימונים יקבל המלש”ב, ולאיזה יחידות הוא יוכל להגיע. במהלך השירות, הקב”א גם משפיע על דברים נוספים, כגון יציאה לקורסים פיקודיים (הרחבה על כך בהמשך).

איך נקבע הקב”א
הקב”א נקבע במהלך הצו הראשון, ומבוסס על מספר קריטריונים:
1. דפ”ר- דירוג פסיכוטכני ראשוני. מבחנים ממוחשבים, שמהווים אומדן ליכולת השכלית של המלש”ב. ישנם מבחנים מותאמים למלש”בים שרמת העברית שלהם נמוכה. הדפ”ר נע בין 10 (הכי נמוך), ל-90 (הכי גבוה), בכפולות של 10.
2. צה”ר- ציון השכלה ראשוני. מייצג את מספר שנות הלימוד ואת איכות ההשכלה שרכש המלש”ב. הציון נע בין 0 ל-12.
3. צד”כ- ציון דירוג כללי. קיים למלש”בים גברים בלבד, ומבוסס על ראיון אישי שנערך על ידי מראיינת פסיכוטכנית. הראיון מודד את מידת ההתאמה של המלש”ב למערכת הצבאי. נתונים כמו מוצא, דת, ומעמד סוציו אקונומי לא משפיעים על הצד”כ. הצד”כ נע בין 8-40.
גברים- הקב”א מורכב מציון הדפ”ר (50%), הצד”כ (33%), והצה”ר (17%).
נשים- הקב”א מורכב מציון הדפ”ר (60%), והצה”ר (40%).

משמעות הציונים
ציון הקב”א נע בין 41 ל-56.
קב”א 41-43: מתחת לסף גיוס או גיוס מיוחד.
קב”א 44-47: קב”א נמוך.
קב”א 48-51: קב”א בינוני.
קב”א 52-56: קב”א גבוה.

איך מבררים קב”א ודפ”ר
ניתן לברר את הקב”א והדפ”ר בקיוסק המידע האישי, שבאתר עולים על מדים.

איך מערערים על קב”א
על מנת לערער על הקב”א או הדפ”ר, יש לשלוח למיטב בקשה להליך חוזר (פקס-03-7388880 ). הבקשה צריכה לכלול נימוק מפורט אשר מסביר את הסיבה לבקשה החוזרת, מכתב המלצה ממחנך הכיתה או ממנהל הבית ספר, גיליון ציונים מלא אחרון, ואבחון דידקטי (אם יש).
בקשה למבחן או ראיון חוזר תתקבל עד 6 חודשים לאחר מועד הבחינה או הראיון. לאחר 6 חודשים, גם בקשות חריגות לא יתקבלו. במידה והבקשה מתקבלת, הציון האחרון מבין השניים יהיה הציון הקובע.
חשוב להדגיש שמאוד, מאוד נדיר להשיג מבחן חוזר. הדבר קשה עד בלתי אפשרי, לכן חשוב להשקיע במבחן הראשון.

חריגים
הקב”א, בתור נתון שמשקף את הרמה הכללית של החייל, משמש כחתך כניסה לרוב התכניות היוקרתיות בצה”ל (טיס, יום סיירות, תלפיות וכו’). למרות זאת, ברוב המקרים ניתן להוציא בקשת חריג, אם הקב”א שיש לך מספיק קרוב לקב”א הנדרש. לדוגמה, אם יש לך קב”א 51, וליום סיירות נדרש קב”א 52, אז אפשר לשלוח בקשת חריג למיטב על מנת לקבל זימון. בקשת חריג לרוב תצריך מכתב אישי והמלצות. הצבא לא תמיד יאשר בקשת חריג.

הקב”א שקיבלתי לא משקף את היכולות שלי
אין מה לעשות. אפשר לנסות לערער, אבל קחו בחשבון שהסיכויים שהערעור יתקבל הם אפסיים (למרות שאין מה להפסיד). קב”א נמוך זה לא בהכרח סוף העולם- למרות שזה חוסם מיונים מסוימים, הקב”א הוא לא הגורם היחידי שעל פיו מעריכים חייל. בנות ובנים לא קרביים יקבלו זימון ליום המא”ה (מיון, איתור, התאמה), בו הם יעברו מבחנים אשר יבדקו את התאמתם למגוון של תפקידים לא ממיינים. מי שיצליח ביום המא”ה, יוכל לקבל תפקיד טוב גם אם יש לו נתונים נמוכים.

קב”א נמוך ויציאה לפיקוד
למרות שקב”א נמוך עלול להקשות על חייל לצאת לקורסים פיקודיים, הנתונים האישיים הם רק חלק ממספר גורמים שעל פיהם מודדים התאמה לפיקוד וקצונה. מי שיהיה מתאים, יוכל לצאת לפיקוד גם עם נתונים לא טובים.
באופן כללי, מי שיש לו נתונים נמוכים, יגלה שרוב המכשול הוא בקבלת מיונים לפני הצבא. אחרי הגיוס, נתונים הם הרבה פחות משמעותיים, ובדרך כלל שמים דגש על התפקוד של החייל ביום יום. מי שיהיה שפיץ, יצליח כמעט תמיד להתקדם בצבא, בלי קשר לנתונים האישיים שלו.