יחידת יהל”ם

ייעוד היחידה
יהל”ם- יחידת הנדסה למשימות מיוחדות.
יהל”ם היא יחידה מיוחדת בחיל ההנדסה הקרבית. היא מורכבת ממספר פלגות, ותפקידיה כוללים נטרול מטעני חבלה, פריצה חמה וקרה, ביצוע הריסות מדויקות של מבנים ומטרות אויב, פינוי שדות מוקשים, סריקת וטיהור מנהרות תופת/הברחה, ושלל פעילויות מיוחדות בתחום החבלה וההנדסה, בכל מתאר אפשרי.

מורשת קרב
בגלל האופי הייחודי של הפלגות השונות, מורשת הקרב של היחידה מגוונת, וכוללת מבצעים ופעילויות מכל הסוגים.
מבצע מרכבות האלים (1997)- כוח של סיירת יעל, בשיתוף פעולה עם סיירת צנחנים, מלכד ציר תנועה בדרום לבנון, על מנת להשמיד רכב של פעילי חזבאללה.
האינתיפאדה השנייה (2000-2003)- פלגות הס”פ מנטרלות מטענים בגזרות עזה ובגבול לבנון. יעל משמידה עשרות מבנים אשר משמשים בתור מחסני אמל”ח ומעבדות נשק. צוות המנהרות, הגלגול הראשון של סמו”ר, חשף והרס למעלה מ-90 מנהרות. על פעילותה בתקופה הזאת היחידה זוכה בצל”ש אלוף פיקוד מרכז.
לבנון השנייה (2006)- לוחמי הס”פ חוברים לכוחות הראשונים להיכנס ללבנון, על מנת לאתר ולנטרל מוקשים ומטענים שהטמין ארגון החזבאללה. סיירת יעל משמשת כגורם מרכזי בהרס של עשרות מוצבים, שמורות טבע (יעדים מבוצרים בשטח סבוך) ובונקרים של החזבאללה.
עופרת יצוקה (2008-2009)- כוחות היחידה מנטרלים מאות מטעני חבלה, משמידים מטרות אויב, וחושפים בונקרים, מנהרות וסליקים של חמאס בעזה.

המסלול
המסלול נמשך כשנה ו-4 חודשים. האימונים מתחלקים בין הכשרת חי”ר ברמה גבוהה (כולל לו”ז, לוט”ר, קרב מגע וניווטים), הכשרות הנדסה, והכשרות ייעודיות. כל פלגה ביחידה עוברת הכשרה ייעודית שונה.
סיירת יעל- נחשבת לאחת מיחידות הקומנדו האיכותיות בצה”ל. שלל משימותיה של יעל הן מסווגות, ולרוב לא משויכות ליחידה בתקשורת. בין ייעודי הפלגה נמצאים סיור ומודיעין, פעולות קומנדו הנדסי, מבצעי הריסה מדויקים, הריסת תשתית אויב באמצעות חבלה והעברה חשאית של כוחות מעבר למכשולים.
סמו”ר (סליקים ומנהרות)- פלגת הקומנדו התת-קרקעי של צה”ל. תפקידה לאתר ולהשמיד סליקים ומחבואי אדם ואמל”ח. בנוסף, היחידה מובילה את הצבא בכל נושא הלוחמה התת-קרקעית, עם דגש על לחימה במנהרות מלאכותיות, אשר הפכו לכלי נפוץ בידי ארגוני הטרור.
ס”פ (סילוק פצצות)- פלגה אשר עוסקת בתחום נטרול פצצות ומטעני חבלה, וכן בנטרול וסילוק תחמושת מסוכנת שלא התפוצצה (כגון ראשי קרב של טילים). לוחמי הס”פ משמשים ככוח חביר אשר מצטרף ליחידות אחרות במבצעים בהם ישנו חשש להיתקלות במטענים.
מדרון מושלג- פלגה אשר אחראית על פריצה חמה (פריצה באמצעות חומר נפץ) וקרה בצה”ל, ומשמשת ככוח חביר, בדומה לס”פ.

ההחלטה לאיזה אחת מהפלגות המבצעיות מגיעים מושפעת מהתכונות הבולטות של החייל, כשבכל פלגה מחפשים סוג אחר של לוחמים. ההחלטה מושפעת גם מחוות הדעת של מפקדים, מצרכי היחידה (איזה פלגות נפתחות באיזה מחזור, כמה אנשים צריך לכל צוות), ומרצון המועמד.

חלק מהלוחמים נדרשים לחתום תקופת קבע של שנה.

איך מגיעים
ניתן לצאת לגיבוש יהל”ם במהלך הטירונות של גדודי ההנדסה הקרבית. בכל מחזור נפתחות מספר פלגות שונות של היחידה.
דרך נוספת להגיע ליחידה היא ליפול מיחידה התנדבותית (מטכ”ל, שייטת וכו’) במהלך המסלול, ואז להגיע למסלול ביחידת יהל”ם לאחר ראיון.

נתונים
פרופיל 82 ומעלה, ללא סעיפים פוסלים (אפשר להתקבל עם מספר בינוני במשקפיים: עד בערך 6- וצילינדר נמוך. עיוורון צבעים משמעותי פוסל מהיחידה).
קב”א 48 ומעלה (עם עדיפות לקב”א גבוהה: 52+).

גיוס לשוהים בחו”ל, מעמד בן מהגרים, מהגר ובן שליחים

צה”ל עושה מאמצים רבים על מנת להתחשב בתושבים חוזרים, השבים מחו”ל כדי להתגייס. על מנת להסדיר את מעמדו הצבאי, כל מלש”ב השוהה בחו”ל צריך לפנות למיטב באמצעות הקונסוליה הישראלית הקרובה למקום מגוריו, או ללשכת הגיוס אם הוא נמצא בישראל באותה תקופה.
תיבת הפניות של מיטב לתושבי חו”ל: infohul@idf.gov.il

ישנם מספר מעמדות אפשריים לתושבים השוהים בחו”ל.

בן מהגרים
הגדרה- מיועד לשירות ביטחון, אזרח ישראלי, אשר נולד בחו”ל או שעזב את ישראל בליווי הוריו לפני הגיעו לגיל 16. מי שיוגדר כבן מהגרים אינו מחויב לחזור לשרת בצבא, כל עוד הוא שוהה בחו”ל.
אם אחד ההורים חי בארץ, עליו להוכיח כי נמצא בחזקת ההורה השוהה בחו”ל.
אם שני ההורים חיים בארץ – לא יוכר כבן מהגרים, למעט מקרה בו ההורים שבו ארצה לאחר שמלאו למלש”ב 21.
מי שלא מוכר כבן מהגרים (לדוגמה, מי שעזב את הארץ אחרי גיל 16) – אינו זכאי לדחיית התייצבות וחייב לחזור ארצה, למעט מקרה בו הוא חי עם הוריו בחו”ל, ואז הוא זכאי לדחיית התייצבות עד לסיום לימודיו התיכוניים עד סיום כיתה י”ג – המקבילים לבגרויות בארץ. בנוסף, אם הוריו נמצאים בארץ, אז הוא זכאי לדחיית התייצבות עד תום לימודיו בלבד.

ביקור בארץ
בן מהגרים רשאי לבקר בארץ (מבלי לאבד את מעמדו) תחת הנסיבות הבאות:
1. יתאפשרו ביקורים בישראל לתקופה מצטברת של 120 יום, בכל שנה קלנדארית (בין ה-1 לינואר ועד ה-31 בדצמבר באותה שנה).
2. מותרת שנת שהייה אחת- ביקור חד פעמי בארץ לתקופה שמשכה יהיה לא יותר משנה, בתנאי שלא ביקר בארץ 60 יום לפני או אחרי תחילת השנה.

לימודים תיכוניים בארץ
בן מהגרים יורשה ללמוד בארץ שתי כיתות (בין כיתה י’ ועד לי”ב) מבלי לאבד את מעמדו. הלימודים מותנים בזה שהמלש”ב היגר עם הוריו טרם מלאו לו 14, או שהוריו מתגוררים בחו”ל במהלך הלימודים. בכל מקרה, הלימודים יחשבו כניצול שנת השהייה.

מהגר
הגדרה- עולה חדש שעלה מגיל 16 ועזב תוך שנתיים מיום הגעתו. עד גיל 20 חייב לעזוב עם הוריו, מעל גיל 21 – ללא הורים.

ביקור בארץ
משכי ביקור עד 120 יום בשנה קלנדארית. לא זכאי לשנת שהייה.

בן שליחים
הגדרה- בן שליחים הינו אדם השוהה בחו”ל עם הוריו, כאשר אחד מהם מייצג גוף ישראלי – ממשלתי, ציבורי, פרטי או אחר.

תנאי גיוס
אם המלש”ב חי ביחד עם הוריו בחו”ל למטרת שליחות, הוא יקבל דחיית גיוס עד גיל 20.
אם ההורים חוזרים לארץ, אז התייצבותו תדחה עד לסיום לימודיו התיכוניים.
בשני המקרים, על המלש”ב חובה להוכיח על מרכז חיים בחו”ל.

גיוס למי ששירת בצבא זר

עולה (למעט רופא או רופא שיניים) אשר שירת שירות חובה בצבא זר וחייב בשירות סדיר, זכאי לקיצור שירות. קיימות מספר סיטואציות אפשריות:
1. עולה אשר שירת בצבא זר תקופה הקטנה מ-18 חודשים, תופחת תקופת שירותו בצבא זר מן התקופה שהוא חייב בסדיר ובלבד שהתקופה הנותרת לא תהיה קטנה מ-6 חודשים.
2. עולה אשר שירת בצבא זר תקופה של 18 חודשים או יותר, והפחתת תקופת שירותו בצבא זר מאורך שירותו בסדיר מותירה תקופה הקטנה מ-6 חודשים – ישרת שירות סדיר מקוצר.
3. עולה חדש, רופא, אשר שירת בצבא זר תקופה הגדולה מ-18 חודשים, ישרת 6 חודשי שירות סדיר בתנאי קבע.

4. רופא ששירת בצבא זר תקופה הקטנה מ-18 חודשים, תנוכה תקופת שירותו בצבא זר מהשירות הסדיר שבו הוא חייב בארץ ובלבד שהתקופה שתיוותר לו לשרת לא תפחת מ-6 חודשי שירות סדיר.

 קיצור שירות עקב שירות בצבא זר מותנה באישור ועדה מיוחדת בלשכת הגיוס ובהצגת מסמכים (מתורגמים על-ידי נוטריון), המעידים על שירות בצבא זר.
שים לב ששירות בצבא זר שבוצע מתחת לגיל 18 – לא יוכר.

תיבת הפניות של מיטב לתושבי חו”ל: infohul@idf.gov.il

טלפון: 03-7388888

רופאים עולים

עולה שהוא רופא או רופא שיניים
אם הינך רופא או רופא שיניים, חובה עליך להציג דיפלומה ואישור תעסוקה כרופא או כרופא שיניים מטעם משרד הבריאות בישראל. העסקתך מותנית במעבר ועדת רופאים.
אם אתה רופא או רופא שיניים המגויס לשירות סדיר, תהנה בעת שירותך מתשלום שכר בתנאי קבע מיום גיוסך.
משכי שירות רופאים / רופאי שיניים עולים:
חוק שירות ביטחון מאפשר גיוס של עולים במקצועות הנ”ל עד גיל 43 לשירות סדיר.
בפועל מגייסים רופאים עד גיל 32 ורופאי שיניים עד גיל 29 לשירות סדיר ועד גיל 43 לשירות מילואים.
* מדיניות זו של צה”ל הינה דינאמית ויכולה להשתנות בהתאם לצרכי צה”ל.

שירות מילואים:
רופא שאינו מגויס לשירות סדיר, יחוייל לשירות מילואים ויזומן (לאחר מעבר מיונים) להמשך הכשרה.
רופא שיניים שאינו מגויס לשירות סדיר, יגויס לשירות מילואים על-פי נתוניו ובהתאם להנחיות לתקופת השירות של עולה חדש.